Transmenu powered by JoomlArt.com - Mambo Joomla Professional Templates Club

הארץ,

הארץ, 27/04/2003

בעוד שבתחומי החינוך והבריאות מראים הנתונים צמצום פערים בין יהודים לערבים בתקופת קיומה של המדינה - בתחום ההכנסה והשכר המצב שונה. כמו ביחס לנתונים בתחומי החינוך והבריאות, גם בתחום ההכנסה חשוב לדעת מה היה הרקע לפערים בימים שלפני הקמת המדינה. בתקופת המנדט היו פערים עצומים בין שכרם של יהודים לשכרם של ערבים, על פי הנתונים המצויים בגנזך המדינה. המשק היהודי התקיים קיום כמעט נפרד המבוסס על התארגנות מודרנית, על איגוד מקצועי חזק - ההסתדרות - ועל זרימת הון מוגבר. המגזר הערבי התאפיין בהעדר התארגנות מקצועית ובניגודים בין המגזר העירוני לכפרי ובין בעלי קרקעות לנטולי קרקע.

הארץ,

הארץ, 05/05/2003

הקמת נמל תעופה מתחרה לנתב"ג, שיפעל כל ימות השנה ובעצם קיומו ישפר את השירות לנוסע, דרושה לישראל כאוויר לנשימה

סגירת נמל התעופה בן גוריון בשבת, בעקבות הלחץ שעובדי אל על הפעילו על עובדי נמל התעופה, גרמה נזק ועוגמת נפש לאלפי ישראלים שנשארו תקועים בחו"ל ולא יכלו לחזור ארצה כפי שתיכננו. לגחמה זו לא היה שום קשר - אפילו לא עקיף - למאבק מקצועי כלשהו.

הארץ, 03/06/2003

בעוד שבתחום ההכנסות הפערים בין יהודים לערבים גדולים, חלה עלייה ניכרת ברמת החיים בקרב הערבים

ביחסה של המדינה לאזרחים הערבים אפשר להבחין בתערובת של הישגים וכישלונות: יש תחומים שבהם הצטמצם הפער בין יהודים לערבים, כמו למשל הצמצום העצום בפערים בתחומי החינוך והבריאות, ולעומת זאת ניכרים פערים משמעותיים בהכנסות בין יהודים לערבים וערבים סובלים מהעדר ייצוג בתפקידים בכירים במגזר הציבורי והפרטי. עם זאת, דווקא בשנות ה-80 שבהן גדל הפער בהכנסות - "חלה עלייה ניכרת בבעלות על מוצרים בני קיימא בקרב הערבים, אף כי היא עדיין נמוכה בהשוואה לאוכלוסייה היהודית" (סטטיסטיקל 26, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).

הארץ, 23/07/2003

על רקע נתוני היצוא בכלל - מגמת העלייה ביצוא התעשייה המתוחכמת מחייבת חשיבה מחדש על עתיד המשק הישראלי

העקומה המצורפת למאמר זה אומרת הרבה מאוד. בתארה את גובה היצוא של תעשיות האלקטרוניקה הישראליות, כולל יצוא מידע, כשיעור מהתוצר הלאומי - היא מראה התקדמות קבועה ושיטתית מ-4% ב-1993 לקרוב ל-10% בשנת 2000 - דהיינו גידול של פי 2.5 בשבע שנים. במונחים של כסף הגידול מרשים עוד יותר: מ-2.2 מיליארדי דולרים ל-11 מיליארדים - פי חמישה, כשנתונים אלה אינם כוללים יצוא של תוכנה ושירותי תוכנה.

הארץ, 24/12/2003

כמה מהנושאים המדיניים והביטחוניים שנידונו בכנס הרצליה זכו לתהודה ציבורית רחבה. אך בכנס הוצגו על ידי הכלכלנים ד"ר יעקב שיינין ויוסי הולנדר גם ניתוחים ונתונים החשובים לעתידה של ישראל לא פחות מהסוגיות הביטחוניות והמדיניות.

 הארץ, 29/12/2003

יש תועלת רבה בהתבוננות על הכלכלה הישראלית במשקפיים דמוגרפיים - באמצעות בחינת ההבדלים בין הרוב לבין שני המיעוטים העניים, חרדים וערבים: התבוננות כזאת מרחיקה מהדיון את הסוגיה הלאומית-הדתית ומדגישה, כי העוני המאפיין משפחות דלות במפרנסים ומרובות ילדים משותף ליהודים ולערבים. היא גם מעלה את השאלה של זכויות הפרט מול זהות קולקטיווית של קהילה מסוימת.

הארץ, 09/01/2002

הגרף המובא כאן מתאר את תחולת העוני בישראל ב-22 השנים האחרונות. לניתוח של הגרף, במיוחד של העשור האחרון כפי שהוא מתואר בעקומה העליונה, יש השלכות חשובות על הוויכוח החריף המתנהל לאחרונה בעניין גודל הגירעון הרצוי בתקציב.

הארץ, 29/07/2002

הפערים בשיעורי הבעלות על נכסים בין מגזרי החברה הולכים ומצטמצמים

את הישגיה של ישראל אפשר למצוא לא בתיאורים מילוליים אלא במספרים. השנתון הסטטיסטי מעניין ומעודד יותר מעשרות מחקרים ומאמרים הנכתבים על החברה הישראלית. שתי דוגמאות עדכניות מעידות על ההתקדמות שחלה בקרב מגזרים חלשים בישראל.

הארץ, 17/09/2002

באילו מדינות סיכוייו של אדם להגיע לגיל 60 הם הגבוהים ביותר? מסתבר שבשוודיה ובישראל - רק 8% מהנולדים לא יגיעו לגיל 60 (לעומת 12.8% בארה"ב). ממצאים אלה מופיעים בדו"ח האחרון של מדד הפיתוח האנושי של האו"ם לשנת 2000.

הארץ, 30/10/2002

החוברת שהכין משרד האוצר לקראת הדיונים על תקציב המדינה, שבה ומצביעה על מגמה מדאיגה: בנוסף למשבר הכלכלי הקשה, הפוגע בשכבות החלשות ובמעמדות הביניים, חל גידול חריף ומתמיד בתשלומי ההעברה. מספר מקבלי הבטחת הכנסה עלה מ-32 אלף ב-1990 ל-157 אלף ב-2002, אף שהאוכלוסייה עצמה גדלה רק ב-43%. בסך הכל, גדלו ההוצאות על שירותים חברתיים מ-37% מההוצאה הממשלתית ב-90' (ללא החזרי חובות) ל-57% ב-2002.

הארץ, 25/11/2002

רק 4% מילדי המהגרים בצרפת לומדים באוניברסיטה, לעומת 25% מקרב הצרפתים שאינם ילדי מהגרים. כך מדווח "אקונומיסט" בגיליונו האחרון מ-22.11. מכיוון שרק כמחצית מהמהגרים בצרפת הם מוסלמים - יש לשער, כי חלקם של המהגרים המוסלמים והערבים נמוך יותר מ-4% ושהיחס בין המוסלמים לצרפתים שאינם מהגרים גבוה יותר מאשר 1 ל-6.

הארץ, 28/03/2001

הוויכוח על קצבאות הילדים ועל תביעתה של סיעת ישראל אחת לבטל את חוק משפחות ברוכות ילדים - העלה מחדש את סוגיית העוני במשפחות שהכנסתן נמוכה מאוד ומספר ילדיהן גדול. במגזר היהודי מדובר בעיקר בציבור החרדי. ואכן, מדי שנה בשנה, עם פרסום נתוני העוני, מסתבר כי הריכוזים החרדיים הגדולים בירושלים ובני ברק הם בין האזורים היותר עניים במדינה.

הארץ, 01/05/2001

ישראל, זה טיבה: ראשה בעולם העשיר והמפתה, שם מעבר לקצה מערב, אבל רגליה מתבוססות כאן במזרח התיכון רווי סכסוכי הדמים. מפעם לפעם ראוי לבחון כיצד אנו מתמודדים עם שתי המשימות המנוגדות. בדרך כלל אנו מודדים את עצמנו במונחי כלכלה ותל"ג לנפש. אך דו"ח האו"ם על הפיתוח האנושי הוא מודד טוב יותר, שכן הוא מדרג את ישראל ביחס לעולם על פי כלכלה ורווחה אנושית כאחד.

הארץ, 07/08/2001

הנתונים האחרונים שפירסמה לפני כשבועיים הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - על העוני והפערים החברתיים - מאשרים שוב וביתר תוקף את העובדה, שהעוני מתרכז באוכלוסייה שאינה עובדת. יש אמנם גם עוני מסוג אחר, זה שממנו סובלים קשישים, עולים, משפחות חד-הוריות ואנשים עם מוגבלויות, אך הבעיה העיקרית היא השיעור הנמוך של ישראלים המוכנים לעבוד. גם רמות השכר הנמוכות של מלאכות הכפיים למיניהן הן בעיה, אך זה נושא אחר.

הארץ, 04/10/2001

איך מסבירים את הפער הגדול בין מיקומה הבינלאומי של ישראל מבחינת הכנסה לנפש לבין הנתונים המעידים על מצבם הבריאותי של תושביה? הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בדו"ח השנתי שלה לשנת 2001, מביאה בראשונה פרק המשווה נתונים סטטיסטיים מישראל עם מדינות מפותחות אחרות.

הארץ, 07/10/2001

קנה המידה המקובל בעולם להשוואת עושרן של מדינות - התוצר לנפש - בעייתי כשמדובר בישראל. הסיבה הרשמית היא שבישראל יש פחות אזרחים מייצרים מאשר במדינות המפותחות: מספר המפרנסים בה קטן בגלל ריבוי הילדים, השירות הצבאי והמגזרים החרדי והערבי שבהם מספר המפרנסים קטן יותר. תיאור כללי ועמוק יותר לכך הוא שישראל היא תערובת של משק מודרני, שבו ברוב משקי הבית שני בני הזוג עובדים, למשק מסורתי בהיקף שאין לו מקבילה במדינות מערביות.

הארץ, 16/06/2000

דיאגרמה אחת בדו"ח האחרון של בנק ישראל (לשנת 1999) מאירה בעיות רבות במשק הישראלי. הדיאגרמה מתארת את התפתחות המחירים היחסיים (יחסית למחירי התוצר העסקי) בשני ענפי תשתית - תחבורה ותקשורת - בעשור האחרון, משנת 1988 ועד 1999.

הארץ, 21/07/2000

אחת הדאגות הגדולות בישראל של השנים האחרונות מתייחסת לגידול המתמיד בעוני. ובעיקר לגידול בשיעור הילדים הגדלים בעוני. מנין באה ההרעה הזאת? מחקר חדש של שירה קליין ממכון פאלק בירושלים שופך אור חדש על נושא זה וסותר הנחות מקובלות. - אלא מדפוסי ילודה ועבודה בקרב חלק מהציבור בכלל ובציבור החרדי בפרט.

הארץ, 30/07/2000

הצעת החוק הפרטית של ח"כ שמואל הלפרט - להגדיל את קצבאות הילדים בכ-40% החל מהילד החמישי - שהוכנה לקריאה שנייה ושלישית ושעלותה היא כחצי מיליארד שקל לשנה, היא רק דוגמה אחת מני רבות למה שמתחולל בבית הנבחרים. נחשול של הצעות חוק פרטיות היוצרות נטל תקציבי, או מקטינות את הכנסות המדינה (כמו ההצעה לביטול אגרות רשות השידור) מציפות את הכנסת בכל ימות השנה, אך עם אובדן השליטה בכנסת נהפך הגל לנחשול.

הארץ, 09/11/2000

שני גורמים קובעים את עושרה של מדינה - מספר האנשים העובדים לפרנסתם, ותפוקתם. לישראל יש בעיה כרונית: אין בה די אנשים העובדים, או הרוצים לעבוד, לפרנסתם. הגרף המצורף ממחיש זאת: שיעור המשתתפים בכוח העבודה האזרחי במדינות המתועשות (מדינות ה-{ - O.E.C.D@\{\ הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכליים) - דהיינו, שיעור האנשים בני 64-15 העובדים, או מחפשים עבודה, הוא יותר מ-70% - ב-1988 הגיע ל-70.5%. בישראל השיעור הגיע ב-1988 ל-61.5%.

הארץ, 30/03/1999

מדי יום כותרות העיתונים מבשרות על המרוץ: מנכ"ל פלוני השיג את השיא: שכרו עולה חצי מיליון שקל, וזאת בלי להזכיר אופציות ופיצויי פרישה המתגלים במלוא ממדיהם האסטרונומיים רק לאחר שיפרוש, או יופרש, מהחברה. למחרת אנו מתבשרים: השיא נשבר. לא חצי מיליון, אלא יותר מ-600 אלף לחודש. רק עיוור לא יראה מה מתרחש כאן: הפקרות חברתית וכלכלית בממדים שלהם לא הורגלנו. כשקבעה הכנסת את חובת גילוי שכר הבכירים במשק היא חשבה לרסנם: אך הח"כים לא הביאו בחשבון את השינוי העמוק שהתחולל בחברה הישראלית: היום מתגאים בדבר שרק לפני זמן קצר היה נושא לבושה.

הארץ, 08/08/1999

מאמר קודם ניסיתי להראות, כי ההשוואה עם מדינות אחרות מעידה על כך שישראל עומדת בראש מבחינת מערכת החינוך שלה: בהוראה כחלק מהתל"ג, בהוצאה לתלמיד וגם בתפוקות - דהיינו, במספר הבוגרים המסיימים בית ספר תיכון ומוסדות על-תיכוניים. זאת, על פי כל קנה מידה בינלאומי. החריגים הם הישגים נמוכים במתמטיקה ובמדעים, אלימות בבית הספר, והמדאיג מכל - שיעורים גבוהים של תלמידים השונאים את בית ספרם. אך פרט לכך - ישראל אכן ניצבת בראש החינוך העולמי.

הארץ, 10/08/1999

"הערכת יכולתן של ממשלות לכוונן את הכלכלה כדי להבטיח צמיחה ותעסוקה מוגזמת ביותר... לא הוכרה דיה חשיבות הפרט והיוזמה העסקית ביצירת העושר הלאומי... תעסוקה לחיים זה עניין שחלף... אנו לא מהססים להכניס לשירות הציבורי מושגים של יעילות, תחרות ומבחני ביצוע. אנו תומכים ביצירת אקלים ליזמות עצמאית".

 מי אמר דברים אלה? מרגרט תאצ'ר ורונלד רייגן? צאצאיו של מילטון פרידמן? לא ולא. אלה הם קטעים ממסמך מדהים על מדיניות כלכלית-חברתית שעליו חתומים שני ראשי ממשלה סוציאל דמוקרטים: טוני בלייר וגרהרד שרדר, תחת הכותרת "אירופה: הדרך השלישית או המרכז החדש".

הארץ, 12/02/1998

רק בעניין אחד טועה עו"ד אמנון זכרוני, יו"ר הוועדה שבדקה את תנאי הפרישה של בכירי מפעל הפיס: הוא קבע שמפעל הפיס מתנהל כמו חנות מכולת. הלוואי שהיה מתנהל כך. חנות מכולת היא מפעל כלכלי חיובי: בעל ההון הוא המנהל, ומשום כך יש לו אינטרס גם בקיצוץ הוצאות מיותרות וגם במתן תמורה ללקוחותיו.

הארץ, 03/03/1998

ב-1 באפריל עומד לעלות שכר המינימום מכוח החוק הקובע את עדכונו. האם העלאה זו תגדיל את האבטלה הגבוהה בלאו הכי? על כך חלוקים ביניהם הפרופסורים אסף רזין ואפרים קליימן. הראשון משיב ב"כן", השני עונה ב"לאו דווקא".

הארץ, 22/03/1998

נפתח בחדשות הטובות: האינפלציה יורדת - ועוד איך. גם אם השיעור הנמוך הנוכחי יעלה מעט, אפשר לסיים את השנה עם שיעור נמוך מהיעד הממשלתי של 10%-7%. אינפלציה נמוכה טובה לכולם: למשק, ליצואן, לעובד, למעסיק. היא מכניסה את ישראל למועדון המדינות המפותחות. אינפלציה נמוכה מגדילה גם צדק חברתי, שכן האינפלציה היא מס שרירותי ורגרסיווי. היא גם מאפשרת להגיע ליעד חשוב - שקל בר-המרה, חופשי ממניפולציות ומהתערבויות, תואם שוק אירופי ואמריקאי. אלה החדשות הטובות.

הארץ, 29/03/1998

דיון סוער בכנסת הסתיים בשבוע שעבר באחד מהתכסיסים הפרלמנטריים המטורפים ביותר שידע בית רווי תכסיסים משונים זה: הליכוד הציע להביע אי-אמון בראש הממשלה - הכל כדי למנוע את קבלתו של חוק הדיור הציבורי בקריאה ראשונה. לכאורה, מדובר בחיזיון נפוץ: חברי כנסת מסיעות שונות מציעים הצעה פופוליסטית העולה ממון רב לאוצר המדינה ואילו הממשלה מתגייסת להודפה בשם הכלכלה וטובת המשק.

הארץ, 21/04/1998

מה רוצים מהמנהלים? הם פשוט לא יכולים לגמור את החודש בלי שירוויחו חצי מיליון שקל. וחוץ מזה: את מי זה מעניין, הרי מדובר במשק פרטי. כך אומר ראש הממשלה, בנימין נתניהו: "הפילוסופיה שלי פשוטה: תפריט, ושכל אחד ישלם איזה שכר שהוא רוצה... אם יש משכורות מוגזמות, בסופו של דבר בעלי המניות ימצאו את הדרך לתקן את זה" ("גלובס", 9.4).

הארץ, 26/12/1996

והרי הנתונים תחילה: מספר תלמידי הישיבות בישיבות, לפי נתוני משרד הדתות, עלה בשיעורים מדהימים, מ-60,432 ב-1986 ל-195,000 ב-1997 - גידול של 322% ב-11 שנים!

אמת: בנתונים אלה כלולים גם תלמידים דתיים-חרדיים במסגרות תיכוניות. אך קצב הגידול עצמו אינו מושפע מכך. מספר זה כולל את תלמידי הישיבות בכל הגילים: מספר תלמידי הישיבות שתורתם אומנותם גם הוא עולה, ויגיע בשנה זו ל-7% ממחזור המגויסים לצה"ל.

הארץ, 06/01/1997

מי עני בישראל? יש, כמובן, הרבה מקרים קשים וקשים מנשוא: משפחות מוכות גורל ומוכות אדם. קשה גורלו של קשיש המתפרנס אך ורק מהקצבה, של אם משפחה חד-הורית ושל ילדיהם של נפגעי סמים ומכי נשים. אך בישראל הגורם העיקרי לעוני הוא מיעוט המפרנסים במשפחה.

הארץ, 12/01/1997

בשני מאמרים קודמים ("הארץ", 26.12.96 ו-6.1.97) הובהר כי ישראל ענייה יותר בשל מיעוט המפרנסים שבה אף שהמפרנס הישראלי מייצר כמו עמיתיו במדינות העשירות. כן התברר שרוב רובו של העוני מרוכז בשתי אוכלוסיות מעוטות מפרנסים ומרובות ילדים - החרדים והערבים. בשני מגזרים אלה הבעיה העיקרית היא אי רצון לעבוד - גברים ונשים אצל החרדים, ונשים אצל הערבים. ועוד הראינו כי דו"ח הביטוח הלאומי על העוני מתעלם מבעיית מיעוט המפרנסים וכורך את הציבור החרדי המשכיל, שאין בו שום סממן של תרבות עוני, עם העוני האמיתי.

הארץ, 10/02/1997

עניין גיל הפרישה עלה לכותרות עקב הצעת האוצר להאריך את גיל הפרישה בחמש שנים ולהעלותו לנשים מגיל 60 ל-65 ולגברים מגיל 65 ל-70. להצעה זו, כפי שנראה, אין סיכוי להתממש. אך עניין גיל הפרישה הוא נושא אקטואלי, הן לפרט והן למשק הלאומי.

הארץ, 11/03/1997

יש חדשות: בפעם הראשונה מביא הביטוח הלאומי השוואה בינלאומית בנוגע לתחולת העוני בין ישראל למדינות מערביות מפותחות - ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, איטליה, בריטניה, צרפת, הולנד, גרמניה, שוודיה ונורווגיה - כולן בעלות תל"ג לנפש גבוה מאשר בישראל. הדו"ח משווה את ישראל למדינות העשירות בכמה מבחנים. במבחן ההכנסה הכלכלית, דהיינו, בהשוואה כמה משתכרים נמצאים במעגל עוני - מצויה ישראל במקום השביעי; גרועות ממנה צרפת, שוודיה, בלגיה, בריטניה, גרמניה וקנדה.

הארץ,

הארץ, 07/04/1997

ראינו כבר ("הארץ", 3.4) שבעיותיה של הבורסה אינן זמניות, אלא נובעות מנורמות בסיסיות הקיימות בה ובעיקר בשליטה המוחלטת של קבוצות המייסדים והמנהלים העושים בכספי החברה הציבורית כברכושים הפרטי.

 הארץ, 23/05/1997

אילו משקי בית משתכרים יותר? אלה שבראשם עומד אשכנזי או אלה שבראשם עומד מזרחי? האם לא ברור כי משקי האשכנזים משתכרים יותר? הסטטיסטיקה מפריכה לעתים אמיתות מקובלות. בשנת 1994, השנה האחרונה שבעניינה פורסם סקר הכנסות משקי הבית בישראל, בראשונה התהפכו היוצרות: הכנסתם של משקי הבית המזרחיים שבראשם שכירים עלתה על הכנסתם של האשכנזיים. תופעה זו לא קיבלה תשומת לב ראויה והיא דורשת הסבר.

 הארץ, 01/07/1997

האם המשק הישראלי יכול להסתדר בלי עובדים זרים? שיעור הישראלים העובדים נמוך בישראל בהשוואה למדינות מפותחות, ואילו היו כל הישראלים שיכולים לעבוד יוצאים לעבוד, לא היה צורך בעובדי חוץ - לא פלשתינאים ולא זרים. אך אלה הן משאלות לב. ראשית, השיעור הנמוך של כוח האדם העובד נובע משני איים של התנגדות תרבותית - חרדים ונשים ערביות - וניתן לפותרה בעיקר על ידי הבאת עבודה למקומות היישוב ולא על ידי יציאה מהם לעבודה, כמקובל. שנית, אין כל אפשרות לכפות על ישראלים ש"ייצאו לעבודה" כאשר אין הם מבקשים כלל דמי אבטלה. שלישית, כפי שכבר הראינו ("הארץ", 27.6) החלפת עובדי החוץ בישראלים מרמה סוציו-אקונומית נמוכה תהיה הרסנית מבחינת צמצום הפערים ומניעת קיטוב בחברה הישראלית.
 

הארץ,

הארץ,

הארץ, 23/12/1997

אל תקראו את שפתיו של ראש הממשלה. קראו את מעשיו. תחת שלטונו של בנימין נתניהו עלה נטל המס הכולל בישראל בשנת 1997 מ-39.4% לכ-40% מהתוצר המקומי (תמ"ג). הבשורה לציבור בישראל היא שנטל המס ימשיך לגדול גם בשנת 1998 ויגיע, לפי הערכת משרד האוצר, לכ-40.3% מהתמ"ג.

השבוע נכנס לתקפו "חוק טל". לחוק זה יש היבט שלילי ביותר - הפלייה בגיוס לצה"ל לטובת המגזר החרדי -  והיבט חיובי: הוא מאפשר לצעירים חרדים לעבוד כאשר אין הם משרתים בצה"ל. עניין זה של עבודת גברים במגזר החרדי הוא עניין קריטי : ערב הבחירות, הזהיר מנכ"ל האוצר, אהוד מראני, בפני השעור הנמוך של השתתפות גברים בכוח העבודה בישראל. המנכ"ל כינה מצב זה כ"מביש" וציין כי שיעור זה בישראל הוא "מהנמוכים במערב" וכי "יש לשנות קצבאות ולשנות  סוגי תמיכות על מנת להגדיל את שיעור העובדים במשק".

כל דו"ח חדש על נתוני עוני ואבטלה מצביע על פער משמעותי בין יהודים לערבים. האוכלוסיה הערבית (המוסלמית בעיקרה) נמצאת בתחתית הסולם - הן מבחינת דירוג היישובים (רק היישובים הערבים-נוצרים נמצאים שלא בתחתית הדירוג), הן מבחינת רמת האבטלה והן מבחינת הכנסות השכירים.

בניגוד לנתוני החינוך והבריאות, המצביעים על צמצום מוחשי של פערים בין יהודים לערבים במהלך שנות המדינה, אין הנתונים הכלכליים מצביעים על צמצום דומה. בדומה לנתוני החינוך והבריאות חשוב לדעת מה היה הרקע הטרום-מדינתנו לפערים אלה. תקופת המנדט הצטיינה בפערים עצומים בין יהודים לערבים על פי הנתונים המצויים בגנזך המדינה. המשק היהודי התקיים כמשק כמעט נפרד המבוסס על התארגנות מודרנית, על איגוד מקצועי חזק ("ההסתדרות") ועל זרימת הון מוגבר. המגזר הערבי, התאפיין בנחיתות כלכלית, בהעדר התארגנות מקצועית ובקוטביות איומה בין המגזר העירוני לכפר ובין בעלי קרקעות לנטולי קרקע. פערי השכר, כפי שפורסמו על ידי ממשלת המנדט היו קשים : בשנים 1937-39 השכר היומי הממוצע בבניין ובתעשיה היה, לרוב, כפול לעובד היהודי מאשר לערבי. בכמה תעשיות הפער היה גדול יותר : בתעשיית חמרי הבנין קיבל העובד הערבי 148 מיל ליום והיהודי - 337. עובדים פשוטים יהודים בבניין קיבלו 315 מיל וערבים - 109 מיל (1000 מיל בלא"י - לירה ארצישראלית). פערי שכר כאלה התאפשרו אך ורק על בסיס של "עבודה עברית" - דהיינו, העסקת יהודים בשכר גבוה יותר משכר הערבים. איגוד מקצועי משותף היה קיים רק בתחום הרכבות,  הדואר והטלגרף ובו כ- 400 יהודים וכ- 500 ערבים. ההסתדרות התנגדה לאפלייה זו. דוד רמז, מזכ"ל ההסתדרות, שהופיע בפני ועדת השכר שהקימה ממשלת המנדט, המליץ "על קביעת שכר מינימלי אחד לכל הארץ" ודרש "העלאת השכר המינימלי של פועל ערבי" (וכך דיבר נציג הגוף המתואר היום כנציג הרשע הקולוניאליסטי הציוני). אך עד סוף תקופת המנדט התקיים הפער הגדול הזה ואפילו הצבא הבריטי שילם ליהודים ולערבים שכר דיפרנציאלי.

פערים אתניים בהכנסות ידועים גם בארצות רווחה מובהקות. במחקר שפורסם לפני זמן קצר על ידי מכון מחקר הולנדי, הסתבר שהפערים בין שכר עובדים הולנדיים לעובדים לא-אירופים, למרות צמצומם ההדרגתי, מגיעים ל- 15% - וזה בגן העדן החברתי ההולנדי. בארה"ב, למרות השגשוג המתמשך שקדם לאירועי ספטמבר, פערי ההכנסה האתניים נותרו גבוהים. במחקר לגבי מינסוטה ,נמצא שהכנסות השחורים לא השתנו בעשור 1989-99 והיוו 60% מהכנסות הלבנים (האסינים עלו מ- 72 ל- 94 אחוז; הלטינים ירדו מ- 81 ל- 74 והילידים האינדיאנים עלו מ- 49 ל- 59 אחוז). מחקר שנעשה בקנדה העלה ממצאים קשים אף הוא: למרות הצטמקות בפערים, בני המיעוט הילידי האינדיאני זוכים למחצית משכר הקנדים הלבנים.

האקונומיסט, בגליונו האחרון (22.11) מביא עובדה יוצאת דופן : רק 4% מילדי המהגרים בצרפת מגיעים לאוניברסיטה בהשוואה ל- 25% של עמיתיהם הצרפתים המקוריים. מכיוון, שרק כמחצית המהגרים בצרפת הם מוסלמים - ערבים ואחרים - וכל השאר מהגרים נוצרים מאירופה ומדינות אחרות, נקל לשער כי חלקם של המהגרים הערבים נמוך עוד יותר מ- 4% ושהיחס בין המוסלמים לצרפתים המקוריים גבוה יותר מאשר 1:6; הידיעה יוצאת דופן שכן, בניגוד לישראל, מדינות אירופה אינן מפרסמות הישגים חינוכיים לפי מוצא ודת, והידיעה, המובאת מפיו של סופר מרוקני-צרפתי חשוב, שופכת סילון אור על עולם נסתר. ישראל מפרסמת את נתוניה ה____ גם בגלל רישום הלאום במרשם האוכלוסין, גם בגלל קיומן של מערכות נפרדות ליהודים, לערבים, לדרוזים ולבדואים. הידיעה יוצאת דופן מבחינה נוספת : צרפת כידוע היא מדינת כל אזרחיה, דוגמא לשוויון זכויות ללא הבדל צבע, דת וגזע, ומובאת בארץ כמופת נגדי לתפישה הישראלית של מדינה יהודית ודמוקרטית. איך מתחדשים פערים כאלה במדינת כל אזרחיה בעוד שבישראל, למרות קיומו של קונפליקט לאומי חריף, הפערים בין יהודים לערבים בקבלה לאוניברסיטאות הם - כמחצית מהפער הצרפתי וזאת למרות שבצרפת יש כניסה חופשית לאוניברסיטאות.

נשלח למעריב בתאריך: ‏17 יולי, 2007

ההצטרפות העתידית של ישראל לארגון המדינות המפותחות (OECD) מאפשרת כבר עתה השוואות סטטיסטיות מעניינות שבאמצעותן אפשר לאמוד גם את מצבה הנוכחי של ישראל; גם את סיכויי התפתחותה הכלכלית בעתיד.

  נשלח למעריב בתאריך: 19 דצמבר, 2006

ישראלי הניזון מהדיאטה העיתונאית והאקדמית הרגילה, לא יכול להאמין למראה עיניו כאשר הוא פותח את הגיליון האחרון של ה"אקונומיסט" הלונדוני. כל הזמן הוא קורא על ישראל המתדרדרת למעמד של עולם שלישי, ופתאום הוא קורא שישראל זינקה בעשרים השנה האחרונות 12 מקומות קדימה מבחינת עוצמתה הכלכלית - לא בתוצר לנפש, אלא בגודל המשק.

                                                                                                                                                                                                  .