Transmenu powered by JoomlArt.com - Mambo Joomla Professional Templates Club

הארץ,

הארץ, 08/07/2003

הנתונים ההולכים ומתרבים ממקורות שונים, על הישגיהם הנמוכים של התלמידים הישראלים בהבנת הנקרא, במתמטיקה ובמדעים - מעוררים דאגה רבה מאחר שהם מהווים סכנה ממשית לעתידה הכלכלי, הביטחוני והחברתי של המדינה. נסיבה מקילה לממצאים הללו היא, שבשנים האחרונות צומצמה באופן חד נשירת התלמידים, ובית הספר הישראלי הוא היום מקיף יותר מאשר בעבר. מגמה זו משפיעה באופן טבעי על הורדת הרמה, אך היא חיובית מבחינת קידום השוויון והסולידריות החברתית. לעומת זאת, יש גם נסיבות מחמירות: האחת היא, שישראל מוציאה שיעור גדול יחסית מהתל"ג שלה על חינוך. השנייה היא, שהיתה ציפייה שילדי העולים מחבר המדינות יעלו את ההישגים, ואם למרות זאת הנתונים כה קשים, סימן הוא שיש בעיה אמיתית.

הארץ, 09/09/2003

רצה המקרה ודו"ח ועדת אור, שחלקו עוסק בהזנחה ובקיפוח רבי השנים של הערבים בישראל, יצא יום לאחר תחילת שנת הלימודים. אכן, בדיקת מצבו של החינוך במגזר הערבי מחזקת את קביעתה של ועדת אור: מאז הקמת המדינה ועד שנות ה-90 היה פער עצום הן בהקצאת משאבים למגזר הערבי והן בהישגי תלמידיו.

 הארץ, 18/09/2003

חוק זכויות התלמיד אוסר על אפליה ברישום לבית הספר "מטעמים עדתיים, רקע חברתי-כלכלי והשקפה פוליטית", אך לא מטעמי לאום ודת

אם משווים את מספר התלמידים בחינוך הערבי היום למספרם בתחילת שנות ה-90 - שנות המהפכה הגדולה בחינוך הערבי - ההבדלים הם דרמטיים. הנתונים הקיימים לשנת הלימודים הקודמת ממחישים זאת: 204 אלף תלמידים למדו אז בבתי הספר היסודיים (בחינוך הממלכתי העברי לומדים 572 אלף) - גידול של 40% בהשוואה ל-1995-1994. בחטיבות הביניים למדו 53 אלף - גידול של 34%. בגני הילדים הציבוריים (מהם 30 אלף גילאי שלוש-ארבע) 68 אלף - גידול של 56 .100% אלף בחטיבות העליונות - גידול של 32%.

 הארץ, 29/09/2003

מדי שנה, עם פתיחת שנת הלימודים בתל אביב-יפו, ניצבת העירייה לפני בעיה: מספר גדל והולך של משפחות ערביות מבקשות לשלוח את ילדיהן לבתי ספר עבריים. הסיבה העיקרית לכך, יש להניח, היא הרמה הגבוהה יותר של בתי הספר הללו והרצון להגביר את סיכויי הילדים לרכוש השכלה גבוהה.

הארץ, 26/03/2002

שיעורי העלייה הדרמטיים במספר הזכאים לתעודת בגרות לא היו מלווים בהורדת רמת הבחינות

מי שאוהב להתגעגע לימים עברו, כדאי לו לבחון את הנתונים הבאים: ב-1965 היה שיעור מקבלי תעודת הבגרות מקרב השנתון המתאים 16.2%; ב-21.3% - 1980; בתחילת שנות ה-90 - בסביבות 30%; באמצע שנות ה-90 - מעל 41.1%) 40% ב-1997), ובשנה שעברה (תשס"א), כך בישר משרד החינוך בסוף החודש שעבר - עלה שיעור הזכאים מקרב שנתון בני ה-17 ל-48%) 43.7% בקרב יהודים).

הארץ, 21/05/2002

העלייה בשיעור מקבלי תעודת הבגרות בתשס"א - ב-2.9% לעומת תש"ס (ל-43.7%) - אינה פותרת את בעיית הפערים בחינוך. אין נתונים על פערים ברמות שונות של תעודת הבגרות, דהיינו על פערים ברמות הגבוהות של חמש יחידות, אך יש נתונים מלאים על שיעורי הזכאות לבגרות: כמחצית מהתלמידים אינם מקבלים תעודת בגרות, ומשום כך אינם יכולים לנסות את כוחם בלימודים גבוהים.

הארץ, 27/05/2002

בקרב איזה מגזר באוכלוסייה הישראלית קיים השיעור הגבוה ביותר של זכאים לתעודות בגרות? התשובה האוטומטית היא - יהודים אשכנזים. מתברר שאין זה נכון - בראש הטבלה ניצבים הערבים הנוצרים. כך מוכיח מחקרם של מומי דהן, נטליה מירוניצ'ב, אייל דביר ושמואל שי ("האם הצטמצמו הפערים בחינוך?" במסגרת מכון ון ליר, מאי 2001).

הארץ, 25/06/2002

רוב המחקרים והנתונים הסטטיסטיים העוסקים בפערים עדתיים בחינוך מתייחסים לעולים חדשים (דור ראשון) או לילדיהם (דור שני). נתונים אלה אינם רלוונטיים היום, כאשר רוב התלמידים הם בני הדור השלישי; כלומר, הוריהם נולדו בארץ, והמוצא האתני שלהם נקבע לפי מוצא הסבים והסבתות. אין הגדרה של מוצא לדור זה שכן לשם כך יש לבדוק את המוצא של ארבעה סבים וסבתות, והעניין לעתים מסובך מאוד בשל העדר נתונים מעודכנים.

הארץ, 11/07/2002

מהו עומק הפערים בחינוך בקרב בני הדור השלישי - נכדיהם של העולים שהגיעו לישראל לפני כ-50 שנה? מצויות בידינו רק תשובות חלקיות. מכל המחקרים ניכרת מגמה של צמצום פערים בכל הקשור לסיום תיכון והשגת תעודת בגרות, אך לעומת זאת נותרו פערים גדולים בציוני הבגרות ובאפשרויות הכניסה לפקולטות יוקרתיות ("בתל אביב מצטיינים במתמטיקה פי 5 מבאופקים", "הארץ" 10.7). פערים אלה קובעים גם את עתידם הכלכלי של בני הדור השלישי שכן יש קשר ישיר בין רמת השכלה להכנסה.

הארץ, 22/03/2001

ציפי שוחט מתארת באופן ריאליסטי את התנהגותם של תלמידי תיכון בהצגות תיאטרון, אם במסגרת סל התרבות, אם במסגרות אחרות ("התיאטרון כשדה קרב", "הארץ" 19.3). ההפרעות של התלמידים הן כה רעשניות, מעליבות וחצופות - עד שהן פוגעות קשה בשחקנים והם אינם מסוגלים למלא את תפקידם.

הארץ, 31/07/2001

על פי נתונים חדשים של משרד החינוך, מספר בעלי תעודות הבגרות בשנה הנוכחית (שקיבלו את התעודה בסוף שנת הלימודים הקודמת) היה 43 אלף. כמו כן 41,500 סטודנטים החלו השנה את לימודיהם לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה - באוניברסיטאות ובמכללות.

הארץ, 26/11/2001

מה קורה לפער החברתי כשמגיעים לדור השלישי - כלומר, לילדיהם של הורים שנולדו בישראל? האמת היא, שהתשובה אינה ידועה. כל הנתונים הסטטיסטיים, כולל פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וכל המחקרים בתחומי החינוך והחברה מתייחסים לפער עדתי על פי ארץ הלידה של האדם עצמו או של אביו, והחלוקה היא בין אסיה ואפריקה לבין אירופה ואמריקה. 

הארץ, 17/12/2001

בשקט בשקט עומד החינוך הממלכתי הכללי להיהפך מזרם החינוך העיקרי בחברה הישראלית לזרם משני; ללא מהומות וקולות מחאה מתחולל לנגד עינינו מהפך שמשמעויותיו חמורות ביותר: בתי הספר שבהם למדו רוב התלמידים היהודים עומדים להיות בתוך זמן קצר נחלתו של מיעוט הולך ומצטמק. הדברים תוארו בפרוטרוט בכתבתו של שחר אילן ("אלפי תלמידים עוברים לחינוך החרדי", "הארץ" 6.11), שתיארה כיצד מאות אברכים, הפטורים משירות בצה"ל, עוסקים ברישום אלפי ילדים חילוניים ומסורתיים לגני הילדים ובתי הספר של ש"ס ושל אגודת ישראל.

הארץ, 16/01/2000

הנכס של רב-לשוניות, שהיה ברשות הישראלים, מושלך לפח

לפני זמן מה פירסמו שני שבועונים חשובים באנגליה ובצרפת מאמרים על חשיבות לימודן של שפות זרות. "אקונומיסט" הלונדוני הסביר את פריחתה המחודשת של לונדון כמרכז הפיננסי הגדול ביותר, בין השאר, בכך שיש בה דוברי שפות זרות רבות בשיעור גבוה; "ל'אקספרס" הפאריסאי כתב מאמר המדגיש את חשיבות הדו-לשוניות ולימוד האנגלית כשפה שנייה לחיזוקה של צרפת ככוח כלכלי

.

הארץ, 03/09/2000

פתיחת שנת הלימודים היא הזדמנות טובה לבחון שוב את יכולתה של מערכת החינוך לצמצם את פערי ההשכלה וההכנסה - השניים כרוכים זה בזה, בעיקר כיום, כאשר הידע נעשה מכשיר עיקרי לעשיית כסף. בעשר השנים האחרונות טרחו כל שרי החינוך להדגיש את ההיבט החברתי של מערכת החינוך, ובתקופה זו גדל מאוד שיעור בעלי תעודת הבגרות. על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה מדובר בכ-50% מהשנתון, ועל פי נתוני משרד החינוך, המתייחסים רק לתעודה המושגת עם סיום הלימודים ולא בגיל מאוחר יותר - עלה השיעור בעשור האחרון מכ-30% ליותר מ-40%. תוצאה משמעותית זו הושגה באמצעות תוכניות התערבות שונות של משרד החינוך ועל ידי פנייה ציבורית לבתי הספר שלא להנשיר תלמידים ועידוד תלמידים לגשת לבחינות הבגרות.

הארץ, 14/09/2000

"על מנת שבית הספר ימלא תפקיד בקידום כל תלמידיו ובטיפוח כישוריהם האינטלקטואליים עליו להיות דיפרנציאלי, כלומר לספק לכל קבוצה באוכלוסייה את החינוך שיש בו כדי לקדם את ילדיה למטרות אלה", כך כותב הפרופסור לחינוך צבי לם ("מפנה", במה לענייני חברה, יוני 2000).

הארץ, 07/11/2000

מי שיסקור בעתיד את תולדות החינוך בישראל יראה בשנת הלימודים הנוכחית נקודת תפנית. בפעם הראשונה לומדים יותר סטודנטים לתואר ראשון במכללות (לרבות המכללות האזוריות שהן שלוחות של אוניברסיטאות) מאשר באוניברסיטאות. 210 אלף סטודנטים - מספר שיא - לומדים השנה במוסדות להשכלה גבוהה, כולל 35 אלף סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה. 135 אלף - לא כולל תלמידי האוניברסיטה הפתוחה - לומדים לתואר ראשון, והם נחלקים בין האוניברסיטאות עצמן (49%) ובין כלל המכללות (51%). אם מוסיפים למניין את תלמידי האוניברסיטה הפתוחה, מגיעים למסקנה שרק כשליש מתלמידי התואר הראשון לומדים באוניברסיטאות המחקריות.

הארץ, 12/01/1999

שנת הלימודים האקדמית נפתחה בסימן של התרחבות גדולה - בעיקר במכללות. שיעור הגידול השנתי באוניברסיטאות בשנים 96-'89' היה 4.6%. באותן שנים כמעט הוכפל מספר הסטודנטים במוסדות להכשרת עובדי הוראה. באוניברסיטה הפתוחה ובמכללות עלה מספר הסטודנטים מ-21.2 אלף ב-1989 ל-60.1 אלף ב-1996. במוסדות אלה עלה גם מספר מקבלי התואר הראשון מ-1,336 ל-4,600. השנה לומדים כ-50 אלף סטודנטים במכללות - יותר מסך כל הסטודנטים שלמדו לתואר ראשון ב-1989.

הארץ, 26/01/1999

את השאלה הפוליטית החשובה ביותר, לטווח ארוך, אי אפשר למצוא בכותרות העיתונים. זו שאלה פשוטה: האם הרחבת ההשכלה תשנה את דפוסי ההצבעה ואת היחס למשטר הדמוקרטי? האם יש בכוחו של החינוך לגשר על שסעים עמוקים בחברה הישראלית? אנו יודעים, מניסיונם של אחרים וגם מניסיוננו שלנו, כי הרחבת מעגל בעלי ההשכלה - ובעיקר ההשכלה הגבוהה - מרבה שגשוג ומצמצמת פערי הכנסה. אך האם היא משנה גם דפוסי חשיבה פוליטית?

הארץ, 09/02/1999

כניסת ישראל לעידן המחשוב וקיצוץ התוכנית לרפורמות בחינוך יגדילו עוד יותר את הפערים בין תלמידים חזקים לחלשים

אחת התופעות המטרידות בתחום החינוך היא תופעת "במעלה המדרגות היורדות",
שתיאר הסוציולוג ד"ר יעקב נהון. התופעה נגעה לתלמידים מזרחים, שבשנות
ה-60 וה-70 צעדו צעדים מוחשיים קדימה: שיעור השתתפותם במערכת החינוך
בכלל, ובלימודים העל יסודיים בפרט, טיפס למעלה. אך באותה עת עצמה המאמץ
שנדרש כדי לעלות למעלה הלך וגדל, שכן התלמידים החזקים, שרובם הגדול
אינו מזרחי, התקדמו בקצב מהיר ביותר.

הארץ, 16/03/1999

המועצה להשכלה גבוהה עומדת לדון היום בשאלה, שאף על פי שלא עלתה לכותרות
היא בעלת חשיבות ציבורית רבה: האם לאפשר למכללות האקדמיות לתת תואר
שני, ולא רק ראשון, כמקובל היום.

הארץ, 08/06/1999

המתאם ההפוך שבין שיעורי ההצלחה בבגרות לשיעורי ההצבעה לש"ס ביישובים שונים ("המגזר המוזנח ביותר", ראלי סער, "הארץ" 1.6) הוא הוכחה נוספת לזיקה הברורה: פתיחתם של שער בחינות הבגרות ושער ההשכלה הגבוהה קובעת גם את דפוסי ההצבעה.

הארץ, 17/06/1999

מה עושים כדי להילחם באלימות נערים? יש דרך אחת בדוקה לא לעשות כלום: להקים ועדה ועוד ועדה ולדון ולדוש במסקנותיהן. או, לחלופין, לקבוע, כי רציחתם של יבגני יעקובוביץ וגלעד רביב היא חלק ממכלול של תופעות שליליות בחברה - החל בנהיגה בכביש וכלה בדיבור בלתי מרוסן בכנסת - ולהמתין עד שתשתפר הנהיגה והח"כים ידברו בנימוס, ואולי בינתיים יבוא המשיח, ואז בכלל לא תהיה עוד בעיית אלימות.

הארץ, 22/06/1999

מדוע החלו, ברבע האחרון של המאה הזאת, ילדים לרצוח ילדים? מדוע קנטור וריב בין נערים - שבתקופות קודמות היו מסתיימים במכות - נהפכים עילות לרצח אכזרי? מה קרה כאן שלא קרה בעבר? ברור ומובן מאליו, כי אין שום גורם אחד בלעדי המסביר את התפנית הזאת, אך אי אפשר להתעלם מהעובדה שהעלייה התלולה בפשיעת נערים באה במקביל לחשיפה הגדולה לאלימות רצחנית מעל מסכי הקולנוע והטלוויזיה - שאליהם מצטרף בימים אלה מסך המחשב.

הארץ, 01/07/1999

שאלה: האם התמעטו או גברו האלימות והבריונות בבתי הספר בשנים האחרונות? התשובה האינסטינקטיווית ברורה: היתה עלייה דרמטית באלימות. מחקר שעשה ד"ר יוסי הראל, מטעם המחלקה לסוציולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן ומכון ברוקדייל, מוכיח את ההיפך. הראל משווה את הממצאים של אלימות בני נוער בישראל בין השנים 1994 ל-1998. ב-1998 יש ירידה בדיווחים על אלימות:

הארץ, 05/07/1999

השבוע מסתיימות בחינות הבגרות ורבבות תלמידי תיכון יוכלו לנשום לרווחה בזמן הקצר שנותר להם עד הגיוס. במשך 38 ימי בחינה נבחנו יותר מ-270 אלף תלמידי כיתות י'-י"ב, בעשרות מקצועות, מתוכם 8) 7 בחינוך הדתי) מקצועות חובה. בממוצע ניגש התלמיד ליותר מ-27 יחידות לימוד.

 הארץ, 27/07/1999

איזו מדינה מקדישה את החלק הגדול ביותר מהתל"ג שלה לחינוך? פרסומי ה-{ - OECD@\{\ ארגון המדינות המפותחות - משיב על כך תשובה חד משמעית: ב-1997 עמדה ישראל בראש הטבלה, עם 9.4% מהתוצר המקומי הגולמי, לעומת ממוצע של 6.1% במדינות המפותחות. הנתונים על ההוצאה לחינוך במוסדות החינוך - למעט הוצאות על שיעורים פרטיים, ספרי לימוד וצורכי כתיבה - גם הם חד משמעיים: ישראל מוציאה 8.8% מהתוצר, ואילו הממוצע של המדינות העשירות הוא 5.9%.

הארץ, 08/08/1999

מאמר קודם ניסיתי להראות, כי ההשוואה עם מדינות אחרות מעידה על כך שישראל עומדת בראש מבחינת מערכת החינוך שלה: בהוראה כחלק מהתל"ג, בהוצאה לתלמיד וגם בתפוקות - דהיינו, במספר הבוגרים המסיימים בית ספר תיכון ומוסדות על-תיכוניים. זאת, על פי כל קנה מידה בינלאומי. החריגים הם הישגים נמוכים במתמטיקה ובמדעים, אלימות בבית הספר, והמדאיג מכל - שיעורים גבוהים של תלמידים השונאים את בית ספרם. אך פרט לכך - ישראל אכן ניצבת בראש החינוך העולמי.

הארץ, 19/08/1999

כאשר ביולי 1998 נגזר דינו של מו"ל "מעריב", עופר נמרודי, איש לא טען שגורלו של אחד מאילי התקשורת בחברה הישראלית נחרץ על ידי שופט ערבי. זוהי תעודת כבוד גם למערכת המשפט וגם לחברה הישראלית, שהדבר נחשב לטבעי ורגיל. במדינות אחרות שבהן קיים קונפליקט לאומי אין זה מובן מאליו. הוא הדין בטיפולם המסור של רופאים ומנתחים ערבים ביהודים - כולל בנפגעי טרור - שנהיה כה שגרתי, עד שאינו נחשב כלל לסיפור.

הארץ, 18/10/1999

מדוע צודק משרד החינוך בהחלטתו לשלב את לימודי ההיסטוריה היהודית בלימודי ההיסטוריה הכללית? בשל שתי סיבות עיקריות: ראשית, משום שדרך לימוד זו מעניינת יותר - לימוד ההיסטוריה היהודית בנפרד, כהיסטוריה (נכונה כשלעצמה) של רדיפות וייסורים, היה מאוד לא אהוב על תלמידי התיכון; ושנית, מכיוון ששילוב כזה משקף נכונה את ההיסטוריה.

הארץ, 08/01/1998

עד שנת 2000 נזכה לראות תמונה חברתית חדשה ושונה לחלוטין מזו שהיתה קיימת ב-1992

ממדיה של מהפיכת תעודת הבגרות במערכת החינוך לא הובנו כיאות על ידי הציבור ונציגיו. עד שנת 2000 נזכה לראות תמונה חברתית חדשה ושונה לחלוטין מזו שהיתה קיימת ב-1992. בשנה זו רק 31.5 אחוז מהתלמידים בני 18 קיבלו תעודת בגרות עם סיום לימודיהם. בשנת 1996 עלה שיעור זה ל-38.8 אחוז (אם מורידים את התלמידים החרדים, שאינם רוצים לעשות בגרות, ואת תושבי מזרח ירושלים, העושים בגרות פלשתינית - עלה השיעור ב-1996 ל-42.5 אחוז).

הארץ, 15/01/1998

מדי שנה בשנה גדל מספר הישראלים המקבלים תעודת בגרות עם סיום לימודיהם או לאחר מכן. משנת 2000, על פי כל הנתונים, יעלה מספרם של אלה על 50 אלף בכל שנה. השאלה המיידית העולה למקרא נתונים אלה היא, היכן ילמדו וממה יתפרנסו כל אלה? 

הארץ, 05/07/1998

בימי קיץ אלה יושבים אלפי תלמידים בבתי הספר העל-יסודיים ונבחנים בבחינות הבגרות. התלמידים מזיעים ותשובותיהם יקבעו את תוצאות הבחינה לשבט או לחסד. אך סך כל תשובותיהם - הצלחותיהם וכישלונותיהם - יקבעו משהו חשוב הרבה יותר: את גורלה ועתידה של המדינה.

הארץ, 17/07/1998

כמה ישראלים צעירים זוכים בסופו של דבר בתעודת בגרות? והאם מספר זה גבוה או נמוך? לשאלה ראשונה זו יש לנו תשובה: בשנים האחרונות יש עלייה תלולה, הן במספר בעלי התעודה והן בשיעורם בקרב גילאי 18. נתוני המועצה להשכלה גבוהה גבוהים מנתוני משרד החינוך משום שהם כוללים גם נבחני משנה והם עלו מתשמ"ז (1987) לתשנ"ו (1996) בשיעור מרשים ביותר: מ-28 ל-48 אלף ומ-37% ל-47% (ראה דיאגרמה).

הארץ, 30/07/1998

דבריו של ח"כ אורי אור על הציבור המזרחי בארץ - דברים המחייבים את פרישתו מהחיים הפוליטיים - הם לא רק מחרידים ומקוממים אלא שגם אין קשר בינם לבין האמת. במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה הולכים ונסגרים פערים בין-עדתיים. הדוגמה המובהקת לכך היא מה שמתרחש בתחום ההשכלה הגבוהה.

הארץ, 06/08/1998

הגננת הוותיקה יפה רוזנבאום פוטרה ממשרתה לאחר 26 שנות עבודה, אך ורק בשל סיבה אחת: היותה נשואה ליהודי חילוני. המפד"ל, החולשת על החינוך הממלכתי הדתי והנהנית היום, בימים של מצוקה תקציבית, מתקציבים מוגדלים, נהנית גם מפריווילגיה מוזרה: על פי חוק חינוך ממלכתי, חוק מיושן שנחקק ב-53', ניתנה למועצה לחינוך ממלכתי הסמכות לפסול, "מטעמים דתיים בלבד", מורים ומורות בחינוך הדתי.

הארץ, 01/09/1998

פתיחת שנת הלימודים עומדת בסימן מלחמת המגן, או אולי מלחמת המאסף, של החינוך הממלכתי הכללי. חינוך זה, שבמסגרתו לומדים רוב הילדים בישראל מתאפיין במשאבים מצטמצמים וצפיפות גדלה והולכת. בממשלה הקודמת פורסמו לראשונה הנתונים בדבר ההבדלים בצפיפות הכיתות ב-96-'95': "הקצאת השעות לתלמיד בחינוך הדתי גבוהה יותר, אפילו בתקן הבסיסי, ביחס לחינוך הממלכתי הכללי - ב-12% יותר בבתי הספר היסודיים וב-9% יותר בחטיבות הביניים" (עופר ברנדס, "יש סיכוי", מתוך "הקפיצה השלישית"). מאז לא היה פרסום רשמי נוסף, אך יש לשער כי הפערים התרחבו.

 הארץ, 24/09/1998

סיפורם של בתי הספר של משרד העבודה והרווחה אינו ידוע ברבים, אף שהוא סיפור מוזר ומקומם. בבתי הספר האלה, הקרויים תעשייתיים, לומדים תלמידים בעלי הישגים נמוכים, שרובם באים, כמובן, משכבות חברתיות חלשות. בתי ספר אלה - שבהם לומדים כ-15 אלף תלמידים - הוגדרו מלכתחילה כמערכת המכשירה למקצוע ואינה מכינה לבחינות הבגרות.

הארץ, 20/10/1998

שנת הלימודים במוסדות להשכלה גבוהה נפתחת בסימן של שביתת סטודנטים, שעלולה להיותת ממושכת וקשה. שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה גבוה יחסית ועומד בניגוד משווע לפטור המלא הנהוג בנוגע לתלמידי הישיבות.

הארץ, 19/01/1996

במאמר "לך עם החלומות" (מדור "אנשים בחזית" 5.1), נזף בי מנהל בית-ספר "קדמה" בתל אביב סמי שטרית על סירובי לאפשר את המשך פעילות בית הספר של קדמה בקרית מלאכי. דברי שטרית הם חלק ממסע לחץ ולא יביאו אותי לזנוח את עקרונותי

מנהל בית הספר "קדמה" בתל אביב סמי שטרית הטיף לי מוסר במאמרו, וכתב: "לך עם החלומות, ואל תלכלך ידיך". מה הם החלומות? החלומות הם של "קדמה", כמובן, ואת ידי ליכלכתי משום שלא איפשרתי ל-60 ילדי "קדמה" ללמוד בבית ספר בקרית מלאכי.

הארץ,

 הארץ, 11/06/1996

דווקא מי שמאמין במשק חופשי חייב לתמוך במערכת חינוך ציבורית. ישראל של היום חייבת להקטין פערים - בעיקר נוכח ממדיה של ההצבעה העדתית בבחירות לכנסת. כתבה ראשונה

מעולם לא עלה נושא החינוך לתודעה הפוליטית כפי שעלה בבחירות האחרונות, אך בתעמולה לא עולות הבעיות האמיתיות. עתה, כאשר שוקטת הסערה, אך לא סערת הרוחות, אפשר לעשות חשבון ביניים קטן של מדיניות החינוך הראויה לישראל בשנים הבאות.
 

 הארץ, 12/06/1996

אופי הקהילות שבהן שוכנים בתי הספר מגוון, ממש כמו התלמידים. כתבה שניה

ההכרה בכך שהחינוך הוא קטר כפול - המצעיד את ישראל קדימה אל עבר המדינות העשירות והמבוססות ביותר וגם סוגר את הרווחים בין הקרונות המוסעים על ידו - הולידה ומצעידה ויכוח נוסף: בין ריכוז לבין ביזור, בין בית הספר המוכוון לבין בית הספר העצמאי.

הארץ, 13/06/1996

הרחבת השערים לבגרות ולהשכלה גבוהה תרמה להעלאת איכותה של החברה הישראלית. כתבה אחרונה

שימת הדגש על ביזור הסמכות ועל האוטונומיה לא פגעה ביכולת הניווט של משרד החינוך ושל העומדים בראשו. להיפך. תחושתם של המנהלים ושל צוותי ההוראה כי חופש התמרון שלהם גדל מתיישבת עם התביעה לשנות נורמות ותיקות. כיוון שלתביעות החדשות היתה גם מטרה חברתית, וכיוון שהן תאמו תפיסות חדשות בדבר סוגי אינטליגנציה שונים וקיומם של מסלולי למידה והצטיינות מגוונים, התקבלו גם הן בעין יפה בתוך מערכת החינוך ובוועדת החינוך והכנסת כולה.