הארץ,

הארץ,

הארץ,

הארץ,

הארץ,

הארץ, 27/04/2003

בעוד שבתחומי החינוך והבריאות מראים הנתונים צמצום פערים בין יהודים לערבים בתקופת קיומה של המדינה - בתחום ההכנסה והשכר המצב שונה. כמו ביחס לנתונים בתחומי החינוך והבריאות, גם בתחום ההכנסה חשוב לדעת מה היה הרקע לפערים בימים שלפני הקמת המדינה. בתקופת המנדט היו פערים עצומים בין שכרם של יהודים לשכרם של ערבים, על פי הנתונים המצויים בגנזך המדינה. המשק היהודי התקיים קיום כמעט נפרד המבוסס על התארגנות מודרנית, על איגוד מקצועי חזק - ההסתדרות - ועל זרימת הון מוגבר. המגזר הערבי התאפיין בהעדר התארגנות מקצועית ובניגודים בין המגזר העירוני לכפרי ובין בעלי קרקעות לנטולי קרקע.

הארץ,

הארץ, 03/06/2003

בעוד שבתחום ההכנסות הפערים בין יהודים לערבים גדולים, חלה עלייה ניכרת ברמת החיים בקרב הערבים

ביחסה של המדינה לאזרחים הערבים אפשר להבחין בתערובת של הישגים וכישלונות: יש תחומים שבהם הצטמצם הפער בין יהודים לערבים, כמו למשל הצמצום העצום בפערים בתחומי החינוך והבריאות, ולעומת זאת ניכרים פערים משמעותיים בהכנסות בין יהודים לערבים וערבים סובלים מהעדר ייצוג בתפקידים בכירים במגזר הציבורי והפרטי. עם זאת, דווקא בשנות ה-80 שבהן גדל הפער בהכנסות - "חלה עלייה ניכרת בבעלות על מוצרים בני קיימא בקרב הערבים, אף כי היא עדיין נמוכה בהשוואה לאוכלוסייה היהודית" (סטטיסטיקל 26, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).

 הארץ, 29/09/2003

מדי שנה, עם פתיחת שנת הלימודים בתל אביב-יפו, ניצבת העירייה לפני בעיה: מספר גדל והולך של משפחות ערביות מבקשות לשלוח את ילדיהן לבתי ספר עבריים. הסיבה העיקרית לכך, יש להניח, היא הרמה הגבוהה יותר של בתי הספר הללו והרצון להגביר את סיכויי הילדים לרכוש השכלה גבוהה.

הארץ, 24/12/2003

כמה מהנושאים המדיניים והביטחוניים שנידונו בכנס הרצליה זכו לתהודה ציבורית רחבה. אך בכנס הוצגו על ידי הכלכלנים ד"ר יעקב שיינין ויוסי הולנדר גם ניתוחים ונתונים החשובים לעתידה של ישראל לא פחות מהסוגיות הביטחוניות והמדיניות.

 הארץ, 29/12/2003

יש תועלת רבה בהתבוננות על הכלכלה הישראלית במשקפיים דמוגרפיים - באמצעות בחינת ההבדלים בין הרוב לבין שני המיעוטים העניים, חרדים וערבים: התבוננות כזאת מרחיקה מהדיון את הסוגיה הלאומית-הדתית ומדגישה, כי העוני המאפיין משפחות דלות במפרנסים ומרובות ילדים משותף ליהודים ולערבים. היא גם מעלה את השאלה של זכויות הפרט מול זהות קולקטיווית של קהילה מסוימת.

הארץ, 09/01/2002

הגרף המובא כאן מתאר את תחולת העוני בישראל ב-22 השנים האחרונות. לניתוח של הגרף, במיוחד של העשור האחרון כפי שהוא מתואר בעקומה העליונה, יש השלכות חשובות על הוויכוח החריף המתנהל לאחרונה בעניין גודל הגירעון הרצוי בתקציב.

הארץ, 16/01/2002

הריגתם של ארבעה חיילים ישראלים לא-יהודים - בדווים, נוצרי וצ'רקסי - בידי החמאס, והתגובה הישראלית הקשה ואטומת הלב, זכו כמובן לכותרות, אך גם הפנו את תשומת הלב הציבורית לעניין כמעט סמוי: שירותם של לא-יהודים בצה"ל. ישראל אינה מגייסת, ובצדק, את ערביי ישראל. כל עוד אין שלום מלא בין ישראל לעולם הערבי והמוסלמי, אין צידוק ואין גם תכלית בגיוס ערבים להילחם בבני עמם.

הארץ, 29/01/2002

נתוני הגיוס לצה"ל מעוררים תחושות של סיפוק ודאגה כאחד

קשה לדעת, מה תהיה השפעת המכתב שפירסמו 50 הקצינים והחיילים במילואים - ובו הודיעו כי יסרבו לשרת בשטחים - על סדר היום הלאומי; אך אין להניח, כי התופעה תשפיע על היקף גיוס החובה. חותמי המכתב עצמו אינם מתנגדים לעצם הגיוס לצה"ל.

הארץ, 12/02/2002

מחר תעלה לדיון במליאת הכנסת הצעת חוק של ח"כ יוסי כץ, שתכליתה לקיים שירות לאומי כחובה למי שאינו משרת בצה"ל. נושא זה מחזיר את הציבור לבעיית הגיוס האוניוורסלי לשירות הביטחון. האפליה בגיוס החובה לצה"ל מתבטאת בשלושה מישורים: נשים - ערביות, חרדיות, חלק מהדתיות; גברים חרדים; גברים ערבים. כל אלה ביחד יגיעו בקרוב למחצית האוכלוסייה הישראלית.

הארץ, 25/02/2002

תומכי אוסלו אינם יכולים לתמוך בסירוב

לוויכוח על הסירוב לשרת בשטחים יש היבטים שונים, אך מעבר לוויכוח עצמו - ברור, כי מבחינה מוסרית יש שני ציבורים החייבים להתייצב נגד כל צורה של סרבנות. הציבור הראשון הוא של התומכים בתהליך אוסלו. למרות הלבטים והבעיות אפשר, גם היום, להצדיק את התהליך ההיסטורי הזה, שהמחיש את הצורך בחלוקת הארץ, נתן לישראל פסק זמן חיוני כדי לקלוט מיליון עולים ושינה את מעמדה הבינלאומי מן הקצה אל הקצה. אך בצד הישגיו הגדולים אין להכחיש גם את המחיר הכבד של התהליך: הוא שהביא כוחות צבאיים חמושים אל פתח ביתנו, ובלעדיו לא היו רקטות ומרגמות מאיימות על חלק גדול מיישובינו.

הארץ, 14/03/2002

סגן גרמן רוז'יקוב, בן 25, עלה ארצה מרוסיה לפני שלוש שנים, ונהרג בעת שהסתער בראש פלוגתו על הרוצחים הפלשתינאים ליד מצובה. אכן, אנו נתקלים יותר יותר בשמות רוסיים בקרב רשימת נפגעי הטרור הפלשתיני. על פי העיתון "וסטי", כ-90 מ-350 קורבנות האינתיפאדה הם עולים מחבר המדינות. היכן עוד פוגשים בעולי חבר המדינות? קודם כל בצבא: 25% מהמתגייסים השנה הם עולים, ורב חלקם גם ביחידות קרביות ובקצונה הזוטרה.

הארץ, 01/04/2002

ספרו האחרון של גינתר גראס "{") "Im Krebsgang@\{\ בצעדי סרטן") מחדש דבר. הספר אמנם עוסק גם בקבוצות הניאו-נאציות בימינו, אך עיקרו הוא תיאור הסבל הגרמני בשלהי מלחמת העולם השנייה. הספר מתאר את הטבעתה של אוניית הפליטים הגרמנית "וילהלם גוסטלוף" על ידי צוללת סובייטית בימים שבהם כבר הוכרע גורל המלחמה: 9,000 פליטים גרמנים שנסו על נפשם, כולל נשים וילדים, טבעו ומתו במעשה האכזר הזה.

הארץ, 21/05/2002

העלייה בשיעור מקבלי תעודת הבגרות בתשס"א - ב-2.9% לעומת תש"ס (ל-43.7%) - אינה פותרת את בעיית הפערים בחינוך. אין נתונים על פערים ברמות שונות של תעודת הבגרות, דהיינו על פערים ברמות הגבוהות של חמש יחידות, אך יש נתונים מלאים על שיעורי הזכאות לבגרות: כמחצית מהתלמידים אינם מקבלים תעודת בגרות, ומשום כך אינם יכולים לנסות את כוחם בלימודים גבוהים.

הארץ, 27/05/2002

בקרב איזה מגזר באוכלוסייה הישראלית קיים השיעור הגבוה ביותר של זכאים לתעודות בגרות? התשובה האוטומטית היא - יהודים אשכנזים. מתברר שאין זה נכון - בראש הטבלה ניצבים הערבים הנוצרים. כך מוכיח מחקרם של מומי דהן, נטליה מירוניצ'ב, אייל דביר ושמואל שי ("האם הצטמצמו הפערים בחינוך?" במסגרת מכון ון ליר, מאי 2001).

הארץ, 25/06/2002

רוב המחקרים והנתונים הסטטיסטיים העוסקים בפערים עדתיים בחינוך מתייחסים לעולים חדשים (דור ראשון) או לילדיהם (דור שני). נתונים אלה אינם רלוונטיים היום, כאשר רוב התלמידים הם בני הדור השלישי; כלומר, הוריהם נולדו בארץ, והמוצא האתני שלהם נקבע לפי מוצא הסבים והסבתות. אין הגדרה של מוצא לדור זה שכן לשם כך יש לבדוק את המוצא של ארבעה סבים וסבתות, והעניין לעתים מסובך מאוד בשל העדר נתונים מעודכנים.

הארץ, 11/07/2002

מהו עומק הפערים בחינוך בקרב בני הדור השלישי - נכדיהם של העולים שהגיעו לישראל לפני כ-50 שנה? מצויות בידינו רק תשובות חלקיות. מכל המחקרים ניכרת מגמה של צמצום פערים בכל הקשור לסיום תיכון והשגת תעודת בגרות, אך לעומת זאת נותרו פערים גדולים בציוני הבגרות ובאפשרויות הכניסה לפקולטות יוקרתיות ("בתל אביב מצטיינים במתמטיקה פי 5 מבאופקים", "הארץ" 10.7). פערים אלה קובעים גם את עתידם הכלכלי של בני הדור השלישי שכן יש קשר ישיר בין רמת השכלה להכנסה.

הארץ, 29/07/2002

הפערים בשיעורי הבעלות על נכסים בין מגזרי החברה הולכים ומצטמצמים

את הישגיה של ישראל אפשר למצוא לא בתיאורים מילוליים אלא במספרים. השנתון הסטטיסטי מעניין ומעודד יותר מעשרות מחקרים ומאמרים הנכתבים על החברה הישראלית. שתי דוגמאות עדכניות מעידות על ההתקדמות שחלה בקרב מגזרים חלשים בישראל.

הארץ, 11/09/2002

בימים אלה עומד לצאת לאקרנים סרטו של מוחמד בכרי "ג'נין, ג'נין, סרט חד צדדי", המציג את צה"ל כהתגלמות הרוע והאכזריות ואת חייליו כמבצעיו של טבח באזרחים חסרי-ישע בג'נין, כפי שמתואר בכתבה במוסף "הארץ" ("מוחמד בכרי, חד צדדי", מאת ורד לוי-ברזילי, 6.9). לפני פחות משבועיים, ב-30.8, התפרסם ב"אקונומיסט" מכתב מטעם ארגון אמריקאי פרו-פלשתיני בשם "האינתיפאדה האלקטרונית". במכתב זה, שנכתב בעקבות כתבת השבועון הבריטי שהפריכה את טענת הטבח בג'נין ובעקבות דו"ח מזכ"ל האו"ם בעניין זה, יש טענה מסוג אחר לגמרי: הכותבים טוענים כי שום פלשתינאי לא הפיץ את שמועת השקר על טבח בג'נין וכי הטענה הזאת, שהפלשתינאים האשימו את צה"ל בטבח, אינה אלא מיתוס - דהיינו חלק ממזימה אנטי-פלשתינית.

הארץ, 17/09/2002

באילו מדינות סיכוייו של אדם להגיע לגיל 60 הם הגבוהים ביותר? מסתבר שבשוודיה ובישראל - רק 8% מהנולדים לא יגיעו לגיל 60 (לעומת 12.8% בארה"ב). ממצאים אלה מופיעים בדו"ח האחרון של מדד הפיתוח האנושי של האו"ם לשנת 2000.

הארץ, 22/09/2002

התוצאות, כמובן, חשובות. גם המשחק חשוב. אך לעליית מכבי חיפה לליגת האלופות ולמשחק באולד טרפורד יש גם משמעות מעבר לספורט. במשך שבועות הדגישו כלי התקשורת באירופה את העובדה שלראשונה משחקת קבוצה ישראלית בליגת האלופות; השם מכבי חיפה נזכר לצד שמותיהן של קבוצות אירופיות ידועות, ובמשחק עצמו צפו רבים. לראשונה זה שנתיים, ישראל הופיעה על המרקע לא מבעד לעדשת הטרור והדם.

הארץ, 09/10/2002

בעוד שהפער בין מדינת ישראל, העשירה והמתקדמת באופן יחסי, ובין העולם הערבי הנחשל גדל מאוד (מדינות ערב ניצבות בתחתית מדד הפיתוח האנושי של האו"ם, אחרי מדינות דרום אמריקה, הקריביים ודרום מזרח אסיה) ועלול להציב עוד מכשול על עתיד היחסים בין יהודים לערבים במזרח התיכון, בישראל עצמה - למרות האירועים הקשים של השנתיים האחרונות - גדל במובנים רבים השוויון בין יהודים למוסלמים. לפחות הנתונים בתחום הבריאות מעידים על מצב טוב יותר מזה שקיים במדינות המערב.

הארץ, 30/10/2002

החוברת שהכין משרד האוצר לקראת הדיונים על תקציב המדינה, שבה ומצביעה על מגמה מדאיגה: בנוסף למשבר הכלכלי הקשה, הפוגע בשכבות החלשות ובמעמדות הביניים, חל גידול חריף ומתמיד בתשלומי ההעברה. מספר מקבלי הבטחת הכנסה עלה מ-32 אלף ב-1990 ל-157 אלף ב-2002, אף שהאוכלוסייה עצמה גדלה רק ב-43%. בסך הכל, גדלו ההוצאות על שירותים חברתיים מ-37% מההוצאה הממשלתית ב-90' (ללא החזרי חובות) ל-57% ב-2002.

הארץ, 20/11/2002

מי אומר שהבי-בי-סי לא מראיין ישראלים? בתוכנית "{ "hard talk@\{\ ששודרה ברחבי העולם ב-6 בנובמבר, רואיין קצין מילואים ישראלי במשך כחצי שעה. המרואיין היה רב סרן ("מייג'ור") רמי קפלן, מראשי הסרבנים, שתקף את מדיניות הכיבוש של ישראל במלים חריפות ביותר. בין השאר תיאר את ישראל כחברה מושחתת שצעיריה בורחים ממנה ונשקפת לה סכנה "של התפוררות". לשאלת המראיינת, ענה רס"ן קפלן כי ישראל בעיניו איננה מדינה דמוקרטית.

הארץ, 25/11/2002

רק 4% מילדי המהגרים בצרפת לומדים באוניברסיטה, לעומת 25% מקרב הצרפתים שאינם ילדי מהגרים. כך מדווח "אקונומיסט" בגיליונו האחרון מ-22.11. מכיוון שרק כמחצית מהמהגרים בצרפת הם מוסלמים - יש לשער, כי חלקם של המהגרים המוסלמים והערבים נמוך יותר מ-4% ושהיחס בין המוסלמים לצרפתים שאינם מהגרים גבוה יותר מאשר 1 ל-6.

הארץ, 28/03/2001

הוויכוח על קצבאות הילדים ועל תביעתה של סיעת ישראל אחת לבטל את חוק משפחות ברוכות ילדים - העלה מחדש את סוגיית העוני במשפחות שהכנסתן נמוכה מאוד ומספר ילדיהן גדול. במגזר היהודי מדובר בעיקר בציבור החרדי. ואכן, מדי שנה בשנה, עם פרסום נתוני העוני, מסתבר כי הריכוזים החרדיים הגדולים בירושלים ובני ברק הם בין האזורים היותר עניים במדינה.

הארץ, 01/05/2001

ישראל, זה טיבה: ראשה בעולם העשיר והמפתה, שם מעבר לקצה מערב, אבל רגליה מתבוססות כאן במזרח התיכון רווי סכסוכי הדמים. מפעם לפעם ראוי לבחון כיצד אנו מתמודדים עם שתי המשימות המנוגדות. בדרך כלל אנו מודדים את עצמנו במונחי כלכלה ותל"ג לנפש. אך דו"ח האו"ם על הפיתוח האנושי הוא מודד טוב יותר, שכן הוא מדרג את ישראל ביחס לעולם על פי כלכלה ורווחה אנושית כאחד.

הארץ, 07/08/2001

הנתונים האחרונים שפירסמה לפני כשבועיים הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - על העוני והפערים החברתיים - מאשרים שוב וביתר תוקף את העובדה, שהעוני מתרכז באוכלוסייה שאינה עובדת. יש אמנם גם עוני מסוג אחר, זה שממנו סובלים קשישים, עולים, משפחות חד-הוריות ואנשים עם מוגבלויות, אך הבעיה העיקרית היא השיעור הנמוך של ישראלים המוכנים לעבוד. גם רמות השכר הנמוכות של מלאכות הכפיים למיניהן הן בעיה, אך זה נושא אחר.

הארץ, 04/10/2001

איך מסבירים את הפער הגדול בין מיקומה הבינלאומי של ישראל מבחינת הכנסה לנפש לבין הנתונים המעידים על מצבם הבריאותי של תושביה? הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בדו"ח השנתי שלה לשנת 2001, מביאה בראשונה פרק המשווה נתונים סטטיסטיים מישראל עם מדינות מפותחות אחרות.