Transmenu powered by JoomlArt.com - Mambo Joomla Professional Templates Club

גלובס, 24.2.2010

הספר 'אירנופוביה' יוצא בעיתוי מושלם. המחבר, ד"ר חגי רם מאוניברסיטת בן-גוריון, טוען בו שהפוביה האנטי-אירנית של ישראל נובעת מבעיות פנימיות של החברה הישראלית; ישראל חייבת לעשות דמוניזציה לאירן כדי לזהותה עם המיעוטים המדוכאים של ישראל - החרדים והמזרחים. הצגת אירן כשטן, כסכנה חיצונית, מאפשרת לחוגים השליטים בישראל לצאת חוצץ נגד הסכנה הפנימית של "חוגים דמויי אירן הפוגעים בראייה העצמית של ישראל כחלק מהמערב". כרגיל בספרות האנטי-ישראלית, אין שום הוכחה לקביעה זו. הוא מסתמך - הפתעה! - על יוסי שריד שתקף את המתנחלים כ"חומניסטים". הוא גם מצטט התקפות נגד ש"ס כראייה לכך שישראל המציאה את האירנופוביה כדי לענות לסכנת "הזיהום הצפויה מהערכים החרדים-מזרחיים של ש"ס".

גלובס, 29.9.2009

ביהמ"ש העליון של החמאס התעלם מחוק היסוד, והיועץ המשפטי לחמאס נאלם דום.

אין זה נכון שדו"ח גולדסטון הוא אנטי-ישראלי באורח בלעדי. לאחר שהדו"ח קובע כי ישראל אשמה בפשעי מלחמה, ולאחר שהוא ממליץ להעניש אותה בכל עונש אפשרי, הוא גם נוזף בפלסטינים: "הוועדה נשארת בלתי משוכנעת ששלטונות עזה נקטו בכל הצעדים האמיתיים והאפקטיביים, כדי לטפל בהפרות זכויות האדם באמצעות ניהול פעולות מחומשות על-ידי קבוצות מיליטנטיות ברצועת עזה".

גלובס, 1/2/2009

מבצע "עופרת יצוקה", שבא זמן קצר לאחר מלחמת לבנון השנייה, המחיש שהסכנות האורבות לישראל שונות מאלה שליוו אותנו. בעבר הורגלנו לחשוב במונחים של "סיבוב שני", של מלחמות בהן משתתפים צבאות מכל צד. במלחמות אלה ניצחה ישראל בכל הסיבובים, אם כי הניצחון הושג במחיר אנושי וכלכלי כבד.

ביום 2/9/2003 מינה יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין ויו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יובל שטייניץ את פרופסור אמנון רובינשטיין כיושב ראש ועדה ציבורית לבחינת הפיקוח הפרלמנטרי על מערכת הביטחון והדרכים לשיפורם.

הוועדה קיימה 13 ישיבות, ושמעה עדויות של אנשים רבים.

בדצמבר 2004 הגישה הוועדה את הדו"ח.

קישור לדו"ח   

הארץ, 16/01/2002

הריגתם של ארבעה חיילים ישראלים לא-יהודים - בדווים, נוצרי וצ'רקסי - בידי החמאס, והתגובה הישראלית הקשה ואטומת הלב, זכו כמובן לכותרות, אך גם הפנו את תשומת הלב הציבורית לעניין כמעט סמוי: שירותם של לא-יהודים בצה"ל. ישראל אינה מגייסת, ובצדק, את ערביי ישראל. כל עוד אין שלום מלא בין ישראל לעולם הערבי והמוסלמי, אין צידוק ואין גם תכלית בגיוס ערבים להילחם בבני עמם.

הארץ, 29/01/2002

נתוני הגיוס לצה"ל מעוררים תחושות של סיפוק ודאגה כאחד

קשה לדעת, מה תהיה השפעת המכתב שפירסמו 50 הקצינים והחיילים במילואים - ובו הודיעו כי יסרבו לשרת בשטחים - על סדר היום הלאומי; אך אין להניח, כי התופעה תשפיע על היקף גיוס החובה. חותמי המכתב עצמו אינם מתנגדים לעצם הגיוס לצה"ל.

הארץ, 12/02/2002

מחר תעלה לדיון במליאת הכנסת הצעת חוק של ח"כ יוסי כץ, שתכליתה לקיים שירות לאומי כחובה למי שאינו משרת בצה"ל. נושא זה מחזיר את הציבור לבעיית הגיוס האוניוורסלי לשירות הביטחון. האפליה בגיוס החובה לצה"ל מתבטאת בשלושה מישורים: נשים - ערביות, חרדיות, חלק מהדתיות; גברים חרדים; גברים ערבים. כל אלה ביחד יגיעו בקרוב למחצית האוכלוסייה הישראלית.

הארץ, 25/02/2002

תומכי אוסלו אינם יכולים לתמוך בסירוב

לוויכוח על הסירוב לשרת בשטחים יש היבטים שונים, אך מעבר לוויכוח עצמו - ברור, כי מבחינה מוסרית יש שני ציבורים החייבים להתייצב נגד כל צורה של סרבנות. הציבור הראשון הוא של התומכים בתהליך אוסלו. למרות הלבטים והבעיות אפשר, גם היום, להצדיק את התהליך ההיסטורי הזה, שהמחיש את הצורך בחלוקת הארץ, נתן לישראל פסק זמן חיוני כדי לקלוט מיליון עולים ושינה את מעמדה הבינלאומי מן הקצה אל הקצה. אך בצד הישגיו הגדולים אין להכחיש גם את המחיר הכבד של התהליך: הוא שהביא כוחות צבאיים חמושים אל פתח ביתנו, ובלעדיו לא היו רקטות ומרגמות מאיימות על חלק גדול מיישובינו.

הארץ, 20/11/2002

מי אומר שהבי-בי-סי לא מראיין ישראלים? בתוכנית "{ "hard talk@\{\ ששודרה ברחבי העולם ב-6 בנובמבר, רואיין קצין מילואים ישראלי במשך כחצי שעה. המרואיין היה רב סרן ("מייג'ור") רמי קפלן, מראשי הסרבנים, שתקף את מדיניות הכיבוש של ישראל במלים חריפות ביותר. בין השאר תיאר את ישראל כחברה מושחתת שצעיריה בורחים ממנה ונשקפת לה סכנה "של התפוררות". לשאלת המראיינת, ענה רס"ן קפלן כי ישראל בעיניו איננה מדינה דמוקרטית.

הארץ, 15/10/1998

פגישת הפסגה בוואי פלנטיישן עומדת בסימן שני תהליכים בעלי משמעות היסטורית: האחד נוגע למותה הסופי של תפישת ארץ ישראל השלמה, השני נוגע לסכנה האסטרטגית הגדולה הנובעת מהכנסת טילים ונשק גרעיני, כימי וביולוגי למזרח התיכון, והחזקתם בידי גורמים סרבני שלום.

 ספק רב אם מדיניות העמימות של ישראל עדיין רלוונטית. דעת הקהל הבינלאומית משוכנעת שישראל היא מעצמה גרעינית וטילית

ביקורו בישראל של מוחמד אל בראדעי, מנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה גרעינית (סבב"א) השבוע, לא ישנה את מדיניות ישראל, אך זהו ביקור חשוב המעלה לדיון את הנושא הגרעיני במציאות המזרח-תיכונית. זוהי מציאות קשה : בחודש מרץ השנה, הגיע ללוב משלוח של צנטריפוגות מתוחכמות לייצור נשק גרעיני - וזאת לאחר שקדאפי, שליט לוב, הצהיר על הפסקת הייצור של נשק גרעיני. לפי סוכנות הידיעות הפקיסטנית מ- 31 למאי, חלק מהמשלוח לא נבדק בטעות על ידי הצוות הבינלאומי, המונהג בידי ארצות-הברית, שערך חיפוש על האניה הסינית שהביאה את המשלוח לטריפולי. אך העניין המרכזי הוא לא האם לוב ניסתה להונות את המפקחים, אלא הקלות המדהימה שבה ציוד כזה הגיע ללוב. קלות מצמררת זו מצטרפת לעובדות אחרות : ועדת משנה של ועדת החוץ והבטחון קבעה לאחרונה כי "היה כשל מודיעיני חמור" בכך שהשירותים החשאיים של ישראל לא חשפו את פיתוח תעשיית הנשק הגרעיני בלוב שהגיעה ל"שלבים מתקדמים למדי"; אירן מצליחה להונות את משקיפי סבב"א - כפי שקבעה הסוכנות בחודש שעבר; והמזעזע מכל הוא הגילוי על רשת ההברחה הבינלאומית של הנשק הגרעיני, שנוהלה בידי המדען הפקסטיני, עבדולקדר חאן, אבי הפצצה הגרעינית של איסלמבד.

מעריב, 12 יולי, 2004

לא צריך לתמוך בכל מה שאמר כאן מוחמד אל-בראדעי, מנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, שביקר בישראל לפני שבועיים - רק שבועיים ? נדמה שזה היה לפני 20 שנה - כדי להאמין למידע שמסר בראיון עם זאב שיף (הארץ 8.7): לפי בראדעי, המדען הפקיסטני עבדלקדר חאן, ניהל מו"מ מסחרי לחשיפת סודות הנשק הגרעיני, עם עשרים מדינות וחברות שונות. בראדעי מסיק שהמזרח התיכון נכנס לעידן של הפצת נשק גרעיני וזה עלול ליפול גם לידי ארגוני טרור. אין ספק בכך כי העידן שבו רק ישראל היתה בעלת אופציה גרעינית עלול להסתיים תוך זמן קצר ונעמוד בפני מציאות חדשה לגמרי של אוייב מחומש גרעינית.