|
 |
| |
|
|
| |
|
מי באתר |
|
יש לנו 19 אורחים מחובר(ים) |
|
|
|
|
| |
גרוע מאנטישמיות
הארץ, 16/02/2004
בנובמבר 2003 פירסם העיתון הסקוטי "סנדיי הראלד" מאמר מאת אחד מעורכי העיתון, ניל מקיי, ובו הוא ממחזר את הטענה שהשמיעו גורמים ערביים, ולפיה שליחי המוסד בארצות הברית ידעו מראש על פיצוץ מגדלי התאומים, ולא מנעוהו. עד כה היה האישום המטורף נחלתם של תועמלנים ערבים קיצונים ושל ניאו-נאצים. העיתון מגלזגו מצא לנכון לחזור על התעמולה הזאת בלי לציין את מקורה ומתוך הבעת אמון בנכונותה.
המשך קריאה...
מה לספרד ולאנטישמיות
הארץ,
| 11/03/2003
יש דמיון בין האנטישמיות הישנה לתעמולה האנטי ישראלית הנוכחית
| |
בארצות הברית גוברים הקולות, מימין ומשמאל, הטוענים, כי מאחורי המלחמה בעיראק עומד אינטרס ישראלי ומזימה של היהודים ("האשמות בארה"ב: יהודים יזמו את המלחמה בעיראק לטובת ישראל", "הארץ", 5.3). ההאשמות הללו נשמעות מוכרות: הן מזכירות את הטענה הערבית הבזויה, שלפיה הפיגוע בבנייני התאומים בוצע על ידי המוסד ("עובדה שבאותו יום היהודים לא באו לעבודה") ואת עלילה הדם, שלפיה היהודים מפיצים איידס במצרים.
המשך קריאה...
מעלילת הדם עד מאלזיה
הארץ, 20/10/2003
ההתפרצות האנטישמית של ראש ממשלת מאלזיה, מהאטיר מוחמד, בפסגת הוועידה האיסלאמית שנערכה בארצו אינה מפתיעה. כבר ב-1984 מנעה מאלזיה - מדינה שאין בה יהודים - את ביקורה של התזמורת הפילהרמונית מניו יורק בשל כוונתה לנגן יצירה של מלחין יהודי ("שלמה" של ארנסט בלוך), וכל זאת לפני האינתיפאדה ובלא קשר לישראל. ב-1997 האשים מוחמד את המיליארדר היהודי ג'ורג' סורוס במשבר המטבע בארצו.
המשך קריאה...
האנטישמיות של השמאל הליברלי
הארץ, 30/10/2003
פחות מ-60 שנה אחרי שחרור אושוויץ, שבה האנטישמיות אל הכותרות. לא כבר שידרה הטלוויזיה הצרפתית תוכנית מיוחדת בנושא, ובאחרונה ראו אור כמה ספרים העוסקים באנטישמיות המודרנית - בין היתר, מאת המשפטן האמריקאי אלן דרשוביץ, ההוגה היהודי הצרפתי אלן פינקלקרוט והסופרת האמריקאית פיליס צ'סלר.
המשך קריאה...
המציאות והסקר
הארץ, 11/11/2003
אפשר להעלות תירוצים לתוצאות הסקר שבו 59% מאזרחי האיחוד האירופי דירגו את ישראל כמדינה המסוכנת ביותר לשלום העולם. אפשר לטעון, שמדובר בצילום של הלוך רוח זמני; שהסקר מעוות כי אינו כולל בשאלותיו את הרשות הפלשתינית ואת החמאס והג'יהאד, וגם שהמשיבים התכוונו ב"מסוכנת" למתיחות שבין ישראל לפלשתינאים ולא לישראל כשלעצמה. אך כל אלה הם אכן תירוצים: ברור מהסקר, כי ברוב מדינות האיחוד לישראל דימוי שלילי.
המשך קריאה...
גם וירג'יניה וולף וטרומן
הארץ, 16/11/2003
דווקא אנטישמיות של אוהבי יהודים יכולה להסביר הרבה
כצפוי, תיאודורקיס התנצל. לא רק שאינו שונא יהודים - כפי שאפשר היה להסיק מציטוט דבריו כי "היהודים הם שורש הרע בעולם" - הוא אפילו מעריץ אותם. גם חבר הפרלמנט הגרמני מרטין הוהמן, שאמר כי היהודים הם עם "נפשע", התנצל. הוא "לא התכוון לפגוע ברגשותיו של איש".
המשך קריאה...
היכן מתחילה האנטישמיות
הארץ, 19/11/2003
מפת האנטישמיות החדשה אינה חופפת לזיכרון היהודי הקולקטיווי, אלא לאזורי התפוצה של קהילות ערביות ומוסלמיות. בשוודיה, למשל, חיה קהילה יהודית קטנה המעורה במדינה הנאורה, שראש ממשלתה יזם בשנת 2000 הקמת כוח משימה בינלאומי ללימודי השואה ושלא ידעה פגיעה ביהודים עד לאחרונה. עתה מדווחת העיתונות השוודית על פגיעות חוזרות ונשנות מצד קבוצות ערביות ומוסלמיות.
המשך קריאה...
אוויאן קדמה לאושוויץ
הארץ, 23/11/2003
בכניסה למוזיאון המקסים "נסים דה קמונדו", ליד פארק מונסו בפאריס, נמצאים שני שלטים: הראשון מספר על כך שהמוזיאון נתרם על ידי הברון מואיז (משה) דה קמונדו לזכר בנו נסים, ש"מת למען צרפת" בקרב אווירי ב-1917. השני מספר על אחותו של נסים, ביאטריס, בעלה ושני ילדיהם, ש"מתו באורח טרגי באושוויץ".
המשך קריאה...
השלב הרביעי
הארץ, 26/11/2003
ההיסטוריה של שנאת היהודים, על פי הפילוסוף היהודי אמיל פקנהיים, מתחלקת לשלושה שלבים. בשלב הראשון המסר הוא: אינכם יכולים לחיות עמנו כיהודים; בשני: אינכם יכולים לחיות עמנו; ובשלישי: אינכם יכולים לחיות. השלב הראשון מתבטא בהמרת דת כפויה, השני בגירוש והשלישי בהשמדה.
המשך קריאה...
כשיהודים מזוהים עם ישראלים
הארץ, 02/12/2003
אחד המאפיינים של הגל האנטישמי החדש באירופה הוא הזיהוי בין ישראלים ליהודים. פרופ' אולריך בק, סוציולוג מאוניברסיטת מינכן, מסביר זאת ב"גלובליזציה של הרגשות": הכיסוי הטלוויזיוני המגיע לכל העולם יוצר הזדהות רגשית עמוקה בקרב קבוצות אתניות שונות, לכאן ולכאן. כך חורג הסכסוך הישראלי-הפלשתיני מגבולותיו, ומה שהיה אמור להיות עניין חוץ-אירופי נהפך לעניין אירופי פנימי ו"מסכן את הפשרה הלאומית, שעליה נשען האיזון בין יהודים ללא-יהודים" ("לה מונד", 22.11).
המשך קריאה...
הנחמה של אחד העם
הארץ, 11/12/2003
איך קורה, ששנאת היהודים - השנאה העתיקה וארוכת ימים ביותר - נותרת כשהיתה?
בימים שבהם כתבתי את המאמרים על האנטישמיות חשתי כמי שצריך לחצות נהר של סחי: עלילות הדם המתחדשות בעיתוני מצרים, סעודיה וסוריה; "הפרוטוקולים של זקני ציון" הקמים לתחייה שוב ושוב; סצינת הסיום של הסדרה "פרש בלי סוס" בטלוויזיה המצרית, הקוראת לרצח יהודים (למעט תינוקות); כתבים אנטישמיים עתיקים החוזרים במסווה של אנטי-ציונות; כתבות היסטריות ומטורפות נגד ישראל: העיתון "אל-מונדו" הספרדי, המספר, תחת הכותרת "ישראל נגד הפלשתינאים - שלוש שנות חומות של בושה", על ערבי שחיילים ישראלים חרטו על ידיו מגן דוד; "אל-פאיס" הספרדי הכותב על ילדה ערבייה ש"מתה מפחד" בגלל צה"ל ועל "אקטיוויסט", כלשונו, ערבי שהרג תינוקת יהודייה נטולת שם ליד חברון; עיתונים שמתעלמים כליל מהטרור הפלשתיני ומהסיבה לבניית הגדר; תערוכה באתונה המיוחדת למתאבדות הרוצחות הפלשתינאיות ומציגה חגורת נפץ עשויה ממקרמה.
המשך קריאה...
אירופה אנטישמית? לא, אבל
הארץ, 29/04/2002
ההחלטות הקיצוניות של מועצת אירופה הן ביטוי של היסטריה אנטי-ישראלית העוברת על מדינות אירופה המערבית. ישראל שם היא היום במצב שבו היתה דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד. שגרירי האיחוד האירופי החרימו את קבלת הפנים לכבוד יום העצמאות שהיתה בלונדון - מעשה גס רוח במיוחד שכן יום העצמאות אינו של ממשלה כלשהי, אלא של המדינה היהודית שקמה לאחר חורבן יהדות אירופה.
המשך קריאה...
בין קשמיר לבית לחם
הארץ, 23/07/2002
ביום חמישי שעבר הרגו כוחות הביטחון ההודיים שלושה מוסלמים שהתבצרו במסגד במדינת מחוז ג'אמו שבחבל בקשמיר. ידיעה שגרתית זו, שכמעט לא זכתה לפרסום בכלי התקשורת הבינלאומיים, גורמת לקורא הישראלי לתהות: מה היה קורה, אילו דבר דומה היה מתרחש בישראל, למשל בזמן המצור על כנסיית המולד? התקשורת הבינלאומית, מדינות אירופה והאו"ם היו בוודאי מגנים את ישראל ומאיימים עליה.
המשך קריאה...
טבח האמת
הארץ, 11/09/2002
בימים אלה עומד לצאת לאקרנים סרטו של מוחמד בכרי "ג'נין, ג'נין, סרט חד צדדי", המציג את צה"ל כהתגלמות הרוע והאכזריות ואת חייליו כמבצעיו של טבח באזרחים חסרי-ישע בג'נין, כפי שמתואר בכתבה במוסף "הארץ" ("מוחמד בכרי, חד צדדי", מאת ורד לוי-ברזילי, 6.9). לפני פחות משבועיים, ב-30.8, התפרסם ב"אקונומיסט" מכתב מטעם ארגון אמריקאי פרו-פלשתיני בשם "האינתיפאדה האלקטרונית". במכתב זה, שנכתב בעקבות כתבת השבועון הבריטי שהפריכה את טענת הטבח בג'נין ובעקבות דו"ח מזכ"ל האו"ם בעניין זה, יש טענה מסוג אחר לגמרי: הכותבים טוענים כי שום פלשתינאי לא הפיץ את שמועת השקר על טבח בג'נין וכי הטענה הזאת, שהפלשתינאים האשימו את צה"ל בטבח, אינה אלא מיתוס - דהיינו חלק ממזימה אנטי-פלשתינית.
המשך קריאה...
חג מולד בגטו
הארץ, 25/12/2002
זמן קצר לפני חג המולד ביקרתי בכנסייה על שם הקדושים ירמיהו ולוצ'יה בוונציה. הכנסייה, כמו רבות אחרות, עוברת שיפוץ. אך מבעד לקורות ולבדים מתגלים שני ציורים של ישו - שניהם לא ידועים ובוודאי אינם בולטים בין אוצרות האמנות של הפנינה האדריאטית. בשני הציורים ישו, בניגוד לבחור הבלונדיני בארצות הצפון, נראה בבירור שמי ויהודי. כשמתבוננים בציורו של אוגוסטו אוגוליני, שבו נראה ישו מורד מהצלב, עורו נטול דם ועיניו מביטות השמימה - אפשר ממש לשמוע את המלים "אלי, אלי, למה שבקתני" - המופיעות במקור העברי בליטורגיה הנוצרית. לרגע דמיינתי את עצמי כילד נוצרי הרואה את הציור ונקרע בין אהבתו לצלוב לבין שנאתו לאלה שעוללו לו זאת.
המשך קריאה...
נניח שישראל לא היתה קיימת
הארץ, 03/04/2001
הקהילה היהודית הקטנה ביוון - פחות מ-5,000 איש - שרויה היום במבוכה לא קטנה. ביוון, שבה הלאום והדת אינם מופרדים זה מזה, באופן שמזכיר את ישראל, נהוג לרשום את הדת במרשם האוכלוסין ובתעודות הזהות. הקהילה האירופית דרשה שיוון תבטל את הרישום הזה - כפי שראוי שייעשה אצלנו בעניין רישום הלאום - והפרלמנט היווני אכן ביטל את רישום הדת.
המשך קריאה...
השד שבפנים
הארץ, 18/11/1999
כל כך התרגלנו לכך, שלא שמנו לב למשמעות התופעה: באירופה המערבית מתחזק כוחן של מפלגות ימניות קיצוניות, והמאפיין את כולן - שהן טוענות בתוקף שהן אינן אנטישמיות ומבקשות את קרבת ישראל. ירג היידר, מנהיג מפלגת החירות האוסטרית, אפילו שלח לישראל את נציגו היהודי בפרלמנט האירופי, הופיע בטלוויזיה הישראלית וטען בתוקף כי אין לייחס לו עמדות אנטישמיות, וכי לא נתפש - וזה נכון - בשום התבטאות נגד יהודים. לעומתם, טוענת ישראל: איננו מקבלים את הכחשותיכם, בתוך תוככם אתם אנטישמים.
המשך קריאה...
מעלילת הדם עד מאלזיה
הארץ, 20 אוקטובר, 2003
ההתפרצות האנטישמית של דאטו מהתיר, ראש ממשלת מלאזיה - מדינה נטולת יהודים - בוועידה האיסלמית, אינה מפתיעה. כבר ב- 1984 מנעה מלאזיה את ביקורה של התזמורת הפילהרמונית מניו יורק בשל כוונתה לנגן יצירה של מלחין יהודי ("שלמה" של ארנסט בלוך) וכל זאת לפני האינתיפדה וללא כל קשר לישראל. ב- 1997 האשים מהתיר את סורוס היהודי במשבר המטבע בארצו.
המשך קריאה...
האנטישמיות של השמאל הליברלי
הארץ, 30 אוקטובר, 2003
מי היה מאמין ? בתחילת המאה ה- 21, פחות מששים שנה לאחר שחרור אושוויץ, חזר נושא האנטישמיות לכותרות העתונות. לפני כמה ימים שידרה הטלוויזיה הצרפתית תכנית מיוחדת על נושא זה. ספרים על האנטישמיות המודרנית יוצאים לאחרונה : ספרו של אלן דרשוביץ "הטעון למען ישראל"; מאמריו של אירווין קוטלר; ספרו של האינטלקטואל היהודי הצרפתי אלין פינקלקראוס "בשם האחר"; ספרה של פיליס צ'סלר "האנטישמיות החדשה - המשבר הנוכחי ומה עלינו לעשות לגביו";
המשך קריאה...
גם וירג'יניה וולף וטרומן
הארץ, 16 נובמבר, 2003
כצפוי, תיאודורקיס התנצל. לא, לא רק שאינו שונא יהודים אלא הוא מעריצם. גם חבר הבונדסטג מרטין הוהמן התנצל. הוא "לא התכוון לפגוע ברגשותיו של איש". הצרה היא שאפשר להאמין גם להתבטאויות האנטישמיות וגם להתנצלויות. אני משוכנע שהמלחין היווני לא צפה את הסערה שתקום בעקבות דבריו ושאין הוא אנטישמי. היחס ליהודים במערב הנוצרי הוא לא חד-ממדי. העובדה שזרים שנואים אינה חדשה. בסוף המאה ה- 19, שטף גל של שנאה למהגרים הסינים ("הסכנה הצהובה") את ארה"ב שהוליד חקיקה נגד הגירת סינים. במדינת בווריה, ברפובליקה של ווימר, היה חוק נגד צוענים. ואין צריך לומר מה היה מצבם של השחורים בארה"ב עד לזמן האחרון :
המשך קריאה...
היכן מתחילה האנטישמיות
הארץ, 19 נובמבר, 2003
מפת האנטישמיות החדשה אינה חופפת את הזכרון היהודי הקולקטיבי, אלא את מפת התפוצה של קהילות ערביות ומוסלמיות.
בשוודיה, למשל, קיימת קהילה יהודית קטנה המעורה בחברה השוודית הנאורה, מדינה שראש ממשלתה יזם את כוח המשימה הבינלאומי ללימודי השואה ושלא ידעה פגיעה ביהודים עד לזמן האחרון. עתה מדווחת העתונות השוודית על פגיעות חוזרות ונשנות מצד קבוצות ערביות ומוסלמיות. כך מדווח ה"דאגנס ניהטר" (20.10) על שורה חמורה של התנכלויות ליהודים ("131 בשנה האחרונה") ועל תלמידים ערבים ומוסלמים המתנגדים ללימודי השואה בטענם כי "הכל תעמולה ציונית" ומביעים צער על ש"היטלר לא הרג יותר יהודים".
המשך קריאה...
אוויאן קדמה לאושוויץ
הארץ, 23 נובמבר, 2003
בכניסה למוזיאון המקסים ניסים דה קמונדו, ליד פארק מונסו בפריס, נמצאים שני שלטים : הראשון מספר על כך שהמוזיאון נתרם על ידי הברון מואיז (משה) דה קמונדו לזכר בנו ניסים, ש"מת למען צרפת" בקרב אוירי ב- 1917. השני מספר על צאצאיו של מואיז, אחותו של ניסים, בעלה ו- 2 ילדיהם ש"מתו באורח טרגי באושוויץ". המדובר במשפחת בנקאים יהודים, ממוצא טורקי, אשר עשתה חייל בפאריס של המאה ה- 19; משה, ודודנו יצחק, היו אז נסיכי החברה הפריסאית הגבוהה. ב- 1935 מת מואיז ותרם את המוזיאון לאומה הצרפתית. ב- 1936, כאשר תופי המלחמה מתחילים לרעום, נפתח המוזיאון. שני השלטים הם הזכרון הקולקטיבי של יהודי צרפת : מוות למען צרפת ומוות בעזרת צרפתים : רצח שביצעו הנאצים ושמשטרת וישי סייעה לביצועו, כאשר חלק גדול מהעם הצרפתי, אדיש למתרחש.
המשך קריאה...
השלב הרביעי
הארץ, 26 נובמבר, 2003
ההיסטוריה של שנאת היהודים, על- פי שיטתו של הפילוסוף היהודי אמיל פקנהיים, נחלקת לשלושה שלבים:
שלב א': "אינכם יכולים לחיות עימנו כיהודים".
שלב ב': " אינכם יכולים לחיות עימנו".
שלב ג': "אינכם יכולים לחיות".
המשך קריאה...
הנחמה של אחד העם
הארץ, 11 דצמבר, 2003
בימים בהם כתבתי את סידרת המאמרים על האנטישמיות חשתי כמי שצריך לחצות נהר של סחי : עלילות דם מתחדשות בעתוני מצריים, סעודיה וסוריה; איזכור בפעם ה- 1000 של "הפרוטוקולים"; סצנת הסיום של "פרש בלי סוס" של הטלוויזיה המצרית הקוראת לרצח יהודים (למעט תינוקות); כתבים אנטישמיים מהעולם הקדמון עוברים דרך אירופה הנוצרית שלפני השואה ומתחדשים במסווה של אנטי-ציונות בימינו; טענות מתחסדות ושקריות המבחינות בין ציונים ליהודים; כתבות היסטריות ומטורפות נגד ישראל; חבייר אספינוזה, כתב העתון "אל מונדו" הספרדי המספר, תחת הכותרת "ישראל נגד הפלסטינים - שלוש שנים של חומות של בושה", על ערבי שחיילים ישראליים חרטו על ידיו מגן דוד; "אל פאיס" הספרדי הכותב על ילדה ערביה ש"מתה מפחד" מצה"ל ועל "אקטיביסט" (כך !) ערבי שפשוט הרג תינוקת יהודיה אלמונית ליד חברון; עתונים שמתעלמים כליל מהטרור הפלסטיני ומהסיבה לבניין הגדר; תערוכה באתונה המוקדשת למתאבדות הרוצחות הפלסטיניות ומציגות חגורת נפץ עשויית מקרמה - מיצג אמנותי בתכלית.
המשך קריאה...
כשיהודים מזוהים עם ישראלים
הארץ, 2 דצמבר, 2003
בגל האנטישמי החדש באירופה, הוכח שמתקיים זיהוי בין ישראלים ליהודים.
פרופ' אולריך בק, סוציולוג מאוניברסיטת מינכן מסביר זאת ב"גלובליזציה של הרגשות"; הכיסוי הטלוויזיוני יוצר הזדהות רגשית עמוקהת בקרב קבוצות אתניות שונות, לכאן ולכאן. כך קורה שהסכסוך הישראלי פלסטיני יוצא מגבולותיו ומה שהיה אמור להיות עניין חוץ-אירופי נהיה לעניין פנימי של מדינת הקהילה האירופית ו"מסכן את הפשרה הלאומית עליה נשען האיזון בין יהודים ללא-יהודים" (לה מונד 22.11.03).
המשך קריאה...
שורשי החרדה
הארץ, 5 פברואר, 2003
האב אמיל שופאני, כומר ומחנך ערבי מנצרת, הומניסט ושואף שלום, יוזם יציאת משלחת של ערבים ישראלים לאושוויץ כדי "להבין את שורשי החרדה" ואת העובדה שהיהודים חיים ב"פחד מתמיד מהאחר" (הארץ - 3.2).
היוזמה היא ברוכה. ראשית, סיפור השמדתה של יהדות אירופה אינו עניין ליהודים בלבד וכל בן תרבות צריך להתוודע אליו ואל לקחיו - גם נוכח קשיים נפשיים ורגשיים. שנית, היוזמה של הכומר שופאני באה על רקע של תעמולה נאצית והכחשת השואה בעתונות הערבית במצריים, בסוריה ובסעודיה : אפילו במאמרו האמיץ והחיובי של אוסמה אל בז ב"אל אהרם" - מאמר היוצא נגד האנטישמיות - יש הטלת ספק בקיומם של תאי הגז - עניין שבחלק ממדינות אירופה אסור על פי חוק, ושבגללו הפסיד דייויד אירווינג את תביעת הדיבה שלו. מנהיגים ערבים קיבלו בברכה את גרודי, מכחיש שואה צרפתי ידוע - אנטישמי שהתאסלם - וזאת עוד לפני שהיתה אינתיפדה בשטחים; מצריים אסרה על הצגת הסרט "רשימת שינדלר" - סרטו המרשים של סטיבן שפילברג - וזאת על אף שאין בו מילה על ישראל ועל הציונות. דמשק נתנה חסות לאחד מגדולי הפושעים הנאציים, אלואיז ברונר, וזאת על אף לחצן של מדינות אירופיות. השבועון הצרפתי ל'אקספרס מדווח על תלמידים ערבים המתנגדים להוראת השואה בבתי ספר צרפתים בטענם שהכל אינו אלא המצאה ציונית. הפרוטוקולים של זקני ציון נפוצים בעולם הערבי. על רקע דוגמאות אלה ואחרות, היוזמה הערבית-ישראלית חשובה וחיובית ביותר וכל אוהב אדם יברך עליה.
המשך קריאה...
מה לספרד ולאנטישמיות
הארץ, 11 מרץ, 2003
בידיעה ("הארץ" 5.3) מוסר נתן גוטמן על הקולות בארה"ב מימין ומשמאל, הטוענים כי אינטרס ישראלי עומד מאחורי המלחמה הצפוייה וכי "היהודים" עומדים מאחורי המזימה הזו.
האשמות מסוג זה נשמעות מוכרות : ממש כמו הטענה הערבית שפיצוץ בנייני התאומים בוצע ע"י המוסד ("ועובדה היא שבאותו יום היהודים לא באו לעבודה") כמו עלילת הדם, כמו הטענה ש"היהודים" מפיצים איידס במצריים.
האשמות אלה מעניינות משום שהן מחברות בין תעמולה אנטישמית ישנה לבין תעמולה אנטי ישראלית. נכון, לא כל ביקורת על ישראל פסולה ולא כל מי שתוקף את הפשיטות במחנות הפליטים בעזה הוא אנטישמי.
אך יש קווי דמיון לא-מקריים בין שתי התעמולות : ניקח מקרה שולי ולא ידוע :
המשך קריאה...
חג מולד בגטו
הארץ, 25 בדצמבר, 2002
יום אחד, זמן קצר לפני חג המולד הנוצרי, אני מוצא עצמי בכנסיה על שם הקדושים ירמיהו ולוצ'יה אשר בוונציה. הכנסיה, כמו רבות אחרות, מצויה בשחזור אך בעד לקורות ולבדים אני מוצא שני ציורים של ישו - שניהם לא ידועים וודאי אינם בולטים בין אוצרות האמנות של הפנינה האדריאטית. אני שם לבי לכך שבשני הציורים ישו, בניגוד לישו הבלונדי של ארצות הצפון, נראה מאוד שמי ויהודי. באחד הציורים, של אוגוסטו אוגוליני,כאשר הוא מורד מהצלב, עורו נטול הדם חיוור כמוות ועיניו מביטות השמימה, אתה יכול לשמוע את המילים "אלי, אלי, למה עזבתני" - מילים המופיעות במקור העברי בליטורגית הנוצרית. לרגע ראיתי עצמי כילד נוצרי הרואה ציור זה - כמו מאות כמותו - וכולו נקרע בין אהבתו לצלוב, לבין שנאתו לאלה שעוללו לו רעה זאת.
המשך קריאה...
במקרה לא הייתי שם
נשלח למעריב בתאריך: 2 יולי, 2006
את ספרו החדש של חנוך ברטוב, "מעבר לאופק, מעבר לרחוב", קראתי דרך מסך של דמעות. סברתי כי לאחר שקראתי כה הרבה ספרים על רצח יהודי אירופה, ולאחר שביקרתי במחנות ההשמדה וצעדתי במצעד החיים, ושוחחתי רבות עם ניצולים, יבש כבר מקור דמעותי. אך למקרא תיאור קורותיה של משפחת רבינוביץ-אלחנן מקובנה שבליטא, פרצו הדמעות מחדש. אילו ברטוב היה כותב אותו ספר עצמו כספרות בדיונית, היו אומרים שהעלילה מופרכת ובלתי סבירה. אך הספר הוא דוקומנטרי, ומבוסס על מסמכים ומכתבים ששלחו בני המשפחה - משפחה שניצלה בדרך נס והתאחדה מחדש בישראל עם שני בניה שהגיעו מקובנה כבר לפני כן, ב- 1940 ונעשו לצברים לכל דבר.
המשך קריאה...
נגד אנטישמיות ישראלית
נשלח למעריב בתאריך: 10 יולי, 2006
במאי סרטים ישראלי, אייל סיוון, מרצה במכללת ספיר בנגב, הציג באחת מתחנות הטלוויזיה הצרפתיות סרט שביים ובו השוואה בין האכזריות הישראלית במלחמת העצמאות לבין רצח היהודים בידי הנאצים - וזאת באמצעות הצגת קטע מקביל לסרט "שואה" של קלוד לנצמן. סיוון מוגדר כ"שמאל" והראייה לכך שהוא תומך בחרם על מוצרים ישראלים.
המשך קריאה...
גרוע מאנטישמיות
נשלח למעריב בתאריך: 8 פברואר, 2004
בנובמבר 2003 פירסם העתון הסקוטי "סנדיי הרלד" מאמר מאת עורך הפנים של העתון, ניל מקקיי, ובו ממחזר הכתב את הטענה הערבית כי שליחי המוסד הישראלי בארה"ב ידעו מראש על פיצוץ מגדלי התאומים בניו-יורק, ב- 11 לספטמבר, ולא מנעוהו. עד כה האישום המטורף הזה היה נחלת חלקם של תעמלנים ערבים קיצוניים וניאו-נאצים. העתון מגלזגו מצא לנכון לחזור על התעמולה הזו - שיש בה אותה מידה של אמת כמו בעלילת דמשק - בלי לציין את מקורה ותוך הבעת אמון בנכונותה.
המשך קריאה...
קשה להיות יהודי
מעריב, 26 אוקטובר, 2007
כותרת השער של הירחון האמריקני "ניו ריפבליק" אומרת הכל: "היהודים לא שולטים באמריקה" - כשהכוונה היא למאמר של ג'פרי גולדברג התוקף את ספרם של שני פרופסורים ידועי שם נגד הלובי היהודי הפרו-ישראלי. מתחת לכותרת מרעישה זו ציור בו מופיעה ארה"ב ומעליה תעלה צרה - הלא היא האוקיינוס האטלנטי- ומעבר לה, על פני רוב השטח, מצויה ישראל ובצד, במקומות קטנים וזניחים, מופיעות אסיה, אירופה וסין. מדינות העולם הערבי נמצאות אף הן בשוליים.
המשך קריאה...
|
|
|
|
